ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב׳:כ״אLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Oaths 2:21

א׳וְעַל-כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה', שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, זֶה שְׁמִי לְעִלּוּם. כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא בְּחִינַת הַשֵּׁם וְכַנַּ"ל. וְכָל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ צָרִיךְ לֵידַע שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, כִּי דְּבָרָיו הֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ וְהֵם בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ. וּצְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְעַיֵּן הֵיטֵב בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלַחְתֹּר וְלִשְׁאֹב מֵהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְכָל מַה שֶּׁיֵּדַע וְיוֹצִיא מִדְּבָרָיו צָרִיךְ לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים עַמְקוּת דְּבָרָיו הָעֲמֻקִּים מִנִּי יָם וְכוּ'. רַק בְּמַה שֶּׁהֻרְשָׁה יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אֲבָל עֶצֶם תּוֹרָתוֹ וַאֲפִלּוּ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בְּשׁוּם אֹפֶן וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵהֶם אֶלָּא וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הַעֲלָמַת שֵׁם רַבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא נֶעְלָם וְסָתוּם מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, כִּי שֵׁם רַבּוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו זֶה שְׁמִי לְעֹלָם לְעִלּוּם וְכַנַּ"ל. וּבְיוֹתֵר הָאִסּוּר בְּשֵׁם שֶׁל פֶּלֶא, רֶמֶז כִּי יֵשׁ רַבִּי שֶׁשְּׁמוֹ פֶּלֶא הַפְלֵא וָפֶלֶא בִּבְחִינַת וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, שֶׁעֵצוֹת שֶׁלּוֹ הֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים בִּבְחִינַת אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר, לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶּלִאי: