ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות קרחה וכתובת קעקע ג׳:י׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Shaving and Tatooing 3:10
א׳וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ הַזְּקֵנִים עַל שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ. כִּי עַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד שֶׁל הַצַּדִּיק זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל-יְדֵי הַמְּרִירוּת הַזֶּה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַחַיִּים הוּא הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפְּדוֹ, פָּגְמוּ בְּשָׁלוֹם וְחַיִּים, וְעַל-כֵּן לֹא הֶאֱרִיכוּ שָׁנִים כַּנַּ"ל:
1
ב׳ וְזֶה בְּחִינַת הָרָעָב שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד. אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים, שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּהוּ כָּרָאוּי. וְעַל אֲשֶׁר הֵמִית הַגִּבְעוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ שָׂם פָּעָלוּ, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי שָׁאוּל הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים, זֶה בְּחִינַת שֶׁלֹּא הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהָרִים אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי שָׁאוּל הָיָה בְּחִיר ה' וּבֶן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ; כְּבֶן שָׁנָה בְּלֹא חֵטְא. וּמִפְּנֵי מַה לֹּא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְיִשָֹּא אוֹתָם וְיַגְבִּיהַּ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יִשָֹּא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי לָהֶם רוֹעֶה כְלִבִּי אֶת הָאוֹבֶדֶת יְבַקֵּשׁ וְכוּ':
2
ג׳ וְעַל-כֵּן נִתְּנָה הַמְּלוּכָה לְדָוִד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּיוֹתֵר; לְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶֹה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ", שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְֹרָאֵל צָרִיךְ לָחוּס וּלְרַחֵם וּלְהוֹשִׁיעַ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהָאֶבְיוֹנוּת, כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁאוּל פָּגַם בָּזֶה, וְזֶה בְּחִינַת אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, קֵרֵב כֻּלָּם וְקָשַׁר כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ', מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ וְכוּ'". וְשָׁאוּל שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וּלְהָרִים אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת, עַל-כֵּן נֶאֱמַר עָלָיו, "עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים". וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶעֱנַשׁ, שֶׁלֹּא נִסְפָּד כַּהֲלָכָה, שֶׁלֹּא הִמְשִׁיכוּ הֶאָרָתוֹ לְמַטָּה כָּל כָּךְ כָּרָאוּי לוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בָּזֶה בְּחַיָּיו כַּנַּ"ל. וּבַאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ שָׁם פָּעָלוֹ, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן נֶעֶנְשׁוּ עַל זֶה "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ"" שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לט, לִקּוּטֵי חֵלֶק א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "הַשָֹּם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְֹבִּיעֵךְ". כִּי עַל-יְדֵי הַהֶסְפֵּד שֶׁל הַצַּדִּיק מַמְשִׁיכִין נִשְׁמָתוֹ לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
3