ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות קרחה וכתובת קעקע ג׳:י״בLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Shaving and Tatooing 3:12
א׳כִּי הָעִקַּר עֲבוֹדַת ה' הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מֵחֹמֶר וְצוּרָה גּוּף מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּנְשָׁמָה מִן הָעֶלְיוֹנִים וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ אֲזַי הוּא הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", אֲבָל כְּשֶׁכּוֹפֶה אֶת גּוּפוֹ וּמְבַטְּלוֹ לְהַנְּשָׁמָה זֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁנַּעֲשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף. וְעַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הוּא מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד לַה' יִתְבָּרַךְ, דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה וְעוֹשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין כֻּלָּם, בֵּין כָּל הַהֲפָכִים, כִּי מְקַשֵּׁר כֻּלָּם יַחַד לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בִּבְרֵאשִׁית עַל פָּסוּק, "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו וְכוּ'". שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם בַּשִּׁשִּׁי מִן הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּי בָּרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי רָקִיעַ לָעֶלְיוֹנִים וְכוּ'. עַל-כֵּן הֻצְרַךְ בַּשִּׁשִּׁי לִבְרֹא הָאָדָם שֶׁהוּא כָּלוּל מִן הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְאִם לָאו, יֵשׁ קִנְאָה בְּמַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁהָאָדָם הוּא מְחֻבָּר וְכָלוּל מִן עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הוּא מְחַבֵּר הַכֹּל וְעוֹשֶֹה שָׁלוֹם בֵּין כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶֹה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲלֶה וְיַגְבִּיהַּ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְשָׁרְשָׁן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁמְּחַבֵּר בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, שֶׁמְּקָרֵב הָרְחוֹקִים לְמַעְלָה, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל-יְדֵי חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע נִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאֵיבָה אָשִׁית וְכוּ'", כִּי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשֶֹה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע וְאֵין הָרָע נַעֲשֶֹה מֶרְכָּבָה לְהַטּוֹב, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם בֵּין הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הַשֹּוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּשָׁלוֹם. וַעֲמָלֵק הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהוּא אוֹרֵב תָּמִיד לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם וּלְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא מִזֶּרַע עֵשָֹו שֶׁרָדַף אֶת יַעֲקֹב אָחִיו, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם וְכוּ'" כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲשֶׁר קָרְךְ בַּדֶּרֶךְ". וְעַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל:
1