ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות קרחה וכתובת קעקע ג׳:י״דLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Shaving and Tatooing 3:14

א׳וְזֶה בְּחִינַת הָמָן, יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ אָז בְּגָלוּת בָּבֶל וְנִתְגָּרְשׁוּ מִירוּשָׁלַיִם, מִמְּקוֹם הַשָּׁלוֹם, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לִסְבֹּל מְרִירוּת הַגָּלוּת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם מֵחָדָשׁ, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת וְלָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּדַרְכֵי ה' וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הַמְּרִירוּת, שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל הָרְפוּאָה, שֶׁהִיא הַשָּׁלוֹם. וְיִשְׂרָאֵל לֹא עָמְדוּ אָז בַּנִּסָּיוֹן, כִּי נִכְשְׁלוּ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת וּפָגְמוּ בִּבְרִית שָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן סָמוּךְ לְסוֹף הַגָּלוּת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, אָז הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָמָן עֲמָלֵק בְּקִטְרוּג גָּדוֹל שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, מְרִירוּת גָּדוֹל כָּרָאוּי לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקִּטְרוּג, עַד שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מְרִירוּת הַגָּלוּת כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן קִטְרֵג עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם מְרִירוּת גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ עַד שֶׁהָיָה הַהֶכְרֵחַ לְהַשְׁמִיד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה עֵת צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה:
1
ב׳ אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְשָׁלַח לָנוּ אָז אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְכוּ' וְיָצָא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה וְגָזְרוּ תַּעֲנִית שְׁלֹשָׁה יָמִים וְצָעֲקוּ בְּקוֹל מַר לַה' יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה הִמְתִּיקוּ הַמְּרִירוּת, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מָרְדְּכַי מֹר דְּרוֹר, בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַמְּרִירוּת. 'מֹר', לְשׁוֹן מְרִירוּת, 'דְּרוֹר', לְשׁוֹן חֵרוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצְאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן", הַיְנוּ מָרְדְּכַי הוּא מֹר דְּרוֹר שֶׁמּוֹצִיא לְחֵרוּת וְשָׁלוֹם וּמַמְתִּיק כָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּיק עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְזַעֲקָתוֹ הַמָּרָה אֲפִלּוּ הַמְּרִירוּת שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל אָז, עַד שֶׁהִמְתִּיק הַכֹּל וְהִמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, בְּחִינַת וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ וְנָקְמוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. וְכָל שְׁאָר הָאֻמּוֹת, כֻּלָּם פָּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדְּכַי עֲלֵיהֶם עַד שֶׁחָזְרוּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים וְכוּ' וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְרַבֶּה אָז עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְשְׁכוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
2