ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שחיטה א׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaughtering 1:2
א׳וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי אָז הָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז יָרַד בְּחִינַת הַדִּבּוּר לְמֵצַר הַגָּרוֹן. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם אֶהְיֶ"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אֶהְיֶ"ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". נִמְצָא, שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיָה בְּחִינַת אֲחוֹרֵי פְּנֵי "אֶהְיֶ"ה" בְּגִימַטְרִיָּא דָּם, (עַיֵּן בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת בִּדְרוּשׁ א דְּפֶסַח); עֵץ חַיִּים (שַׁעַר טז, פג). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ". וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם נִתְגַּלָּה שֵׁם אֶהְיֶ"ה וְנִתְתַּקְּנוּ הַדָּמִים, וַאֲזַי עָלָה הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, וַאֲזַי נַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת אָדָם, וְעַל-כֵּן הַשְּׁחִיטָה הִיא בְּמֵצַר הַגָּרוֹן לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁם, כִּי לְשָׁם יָרְדָה מִקֹּדֶם וְעַתָּה מַעֲלִין אוֹתָהּ מִשָּׁם, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁהִיָּה, שֶׁאֲסוּרָה בִּשְׁחִיטָה, זֶה בְּחִינַת כִּי גֹּרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְכוּ', כִּי כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד שָׁם כְּלָל, שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמּוֹצִיאִין הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִן הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָּשׁ, אֲסוּרִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ כְּלָל, שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר בְּתוֹךְ כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם:
1