ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שחיטה ב׳:י״אLikutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaughtering 2:11
א׳וְעַל-כֵּן הַחַיּוֹת וְעוֹפוֹת הֵם קַלִּים בְּטִבְעָם וְיֵשׁ בָּהֶם זְרִיזוּת וְחַיּוּת יוֹתֵר וְדַעַת יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמוֹת. כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הֵם סְמוּכִים יוֹתֵר אֶל גֶּדֶר הָאָדָם וְיֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת וְחַיּוּת שֶׁל נַפְשׁוֹת אָדָם יוֹתֵר מֵהַבְּהֵמוֹת, וְעַל-כֵּן עַל-פִּי הָרֹב נִמְשְׁלוּ יִשְֹרָאֵל לְחַיּוֹת יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים סח), "חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת (שָׁם עד), "אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ וְכוּ' הַבֵּט לַבְּרִית" כַּנַּ"ל, שֶׁמְּבַקְּשִׁין שֶׁיַּבִּיט ה' וְיַשְׁגִּיחַ בְּרַחֲמָיו לְתַקֵּן הַבְּרִית, לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַחַיּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִצּוֹדִים בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן שְׁמָן מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם, כִּי אֵלּוּ נִקְרְאוּ "חַיָּה" עַל שֵׁם הַחַיּוּת הַמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַחַיּוֹת הוּא בְּחִינַת חַיּוּת שֶׁבָּא מִבְּחִינַת אָדָם, אֲבָל הַבְּהֵמוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁמִּתְרַבֶּה בָּהֶם יוֹתֵר מִן הַחַיּוֹת וְעַל-כֵּן הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין מִן הַבְּהֵמוֹת לְבַד, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה וּלְבַעֵר הַזֻּהֲמָא מִן הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהָבִיא דַּוְקָא מִן הַבְּהֵמָה כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ, כִּי עַל-יְדֵי סְמִיכָה שֶׁסּוֹמְכִין עַל הַקָּרְבָּן נִמְשָׁךְ עַל הַבְּהֵמָה רוּחַ הַטֻּמְאָה, דְּהַיְנוּ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ עַל-יְדֵי הַחֵטְא, כַּמּוּבָא. וְזֶה נַעֲשֶֹה דְַּיקָא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר שָׁם בְּהַבְּהֵמוֹת רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת מְאֹד. עַל-כֵּן מוֹשֵׁךְ עַל עַצְמוֹ כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת מִן הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּן נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן הַחַטָּאת, שֶׁהוּא בָּא לְכַפָּרָה עַל הַחֵטְא וְהוּא מְכַפֵּר יוֹתֵר מֵעוֹלָה, כִּי עוֹלָה אֵינָהּ בָּאָה כִּי אִם עַל הִרְהוּר, (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִדְרָשׁ רַבָּה וַיִּקְרָא, פֶּרֶק ז), עַל-כֵּן הַחַטָּאת בָּאָה מִמִּין בְּהֵמָה שֶׁהִיא שְׁפָלָה וְתַחְתּוֹנָה יוֹתֵר מִמִּין בְּהֵמָה שֶׁל הָעוֹלָה, כִּי חַטָּאת בָּאָה נְקֵבָה וְעוֹלָה זָכָר, כִּי הַחַטָּאת צָרִיךְ לְבַעֵר רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁהַחַיּוֹת וְעוֹפוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהֶן נְפָשׁוֹת בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן גַּם אַחַר הַשְּׁחִיטָה עֲדַיִן נִשְׁאָרִין נְפָשׁוֹת בַּדָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ עַל-כֵּן טְעוּנִין כִּסּוּי דָּם בֶּעָפָר כַּנַּ"ל:
1