ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שחיטה ד׳:ח׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaughtering 4:8
א׳וְעַל-כֵּן הָמָן הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, הִפִּיל פּוּר מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ וְכוּ' (שָׁם ג), עַד שֶׁנָּפַל לוֹ הַגּוֹרָל עַל יוֹם י"ג בַּאֲדָר, כִּי הָמָן הָיָה חָכָם לְהָרַע וּמְכַשֵּׁף גָּדוֹל, וְיָדַע שֶׁהַבֵּרוּרִים נַעֲשִֹים בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי הַיּוֹם וּכְפִי הַדּוֹר. וְעַל-כֵּן בְּחָכְמָתוֹ הָרָעָה הִטִּיל גּוֹרָלוֹת, כְּדֵי לְכַוֵּן הַחֹדֶשׁ וְהַיּוֹם שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְֹרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי גּוֹרָלוֹ לֹא הָיָה דָּבָר רֵיק, וּבְוַדַּאי כִּוֵּן הֵיטֵב בְּגוֹרַל הַיּוֹם הַמְיֻחָד, שֶׁהָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדוֹ (עַיֵּן אֶסְתֵּר רַבָּה ז, יג), אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ גִּבּוֹר עַל הַכֹּל וְעָשָֹה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְעָזַר וְהוֹשִׁיעַ לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּכֹחַ הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם, לְהַכְנִיעַ הָמָן הָרָשָׁע וְכָל זֶרַע עֲמָלֵק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא. וְנִתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ט), "וְנַהֲפֹךְ הוּא". וּבֶאֱמֶת הָיָה נֵס נִפְלָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַפּוּר וְהַגּוֹרָל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ מַמָּשׁ, שֶׁדַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶהֶרְגוּ וְנִשְׁמְדוּ זֶרַע עֲמָלֵק, וְעַל-כֵּן נִקְרְאוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה, "פּוּרִים" עַל שֵׁם הַ'פּוּר' (שָׁם), כִּי זֶה עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁפּוּרוֹ וְגוֹרָלוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁהָיָה מְכַשֵּׁף מֻפְלָג וְחָכָם לְהָרַע כָּזֶה, וְכִוֵּן מְאֹד מְאֹד בְּגוֹרָלוֹ עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הָיְתָה עֵת צָרָה מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עַל-כֵּן הִסְכִּימוּ עֶלְיוֹנִים לְהַגְּזֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע שֶׁמְּאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה הַיּוֹם מְסֻגָּל לוֹ לְרָעָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְקָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט הָיוּ נֶאֱבָדִין חַס וְשָׁלוֹם, כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְֹרָאֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן, אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, כִּי עַל-יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁגָּזְרוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר נִתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְנִתְהַפֵּךְ הַגּוֹרָל וְהַפּוּר, לְהַפִּיל אוֹתוֹ וְזַרְעוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, כִּי זֶה יָדוּעַ (עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית פֶּרֶק א, הֲלָכָה א, וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לג, ב וְסִימָן קטו, וְחֵלֶק ב, סִימָן יב), שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם קְדֻשָּׁה טְמוּנָה וּצְפוּנָה וְנִסְתֶּרֶת קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, רַק שֶׁהִיא בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַכְנִיעַ אֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפָּה הַהִיא, אֲבָל בֶּאֱמֶת אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין יְגִיעָה יוֹתֵר בְּצוֹם וְתַעֲנִית וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה וּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וְאָז יְכוֹלִין לִזְכּוֹת שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַדָּבָר מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז, שֶׁדַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִפִּילוּ אוֹתוֹ וְנִתְהַפֵּךְ הַפּוּר וְהַגּוֹרָל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ. עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה "פּוּרִים" דַּיְקָא. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ט), "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִֹים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכוּ'". וְהָבֵן מְאֹד דְּבָרִים אֵלּוּ לְמַעֲשֶֹה, כִּי חַיֶּיךָ הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה, שֶׁתַּאֲמִין וְתֵדַע בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם, שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ עֲדַיִן אֵיךְ שֶׁהוּא לְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַמָּקוֹם דַּיְקָא, וְה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ לְךָ, אָמֵן:
1