ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות מלמדים א׳:א׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Teachers 1:1
א׳ חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד לִבְנוֹ תּוֹרָה וְכֵן לְבֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ וְכוּ':
1
ב׳ כִּי בֶּאֱמֶת הַמְּלַמֵּד הַמֻּבְחָר וְהַטּוֹב הוּא הָאָב לִבְנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְכוּ'. כִּי הַמְּלַמֵּד צָרִיךְ לְצַמְצֵם הַשֵּכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר לְהַקָּטָן וּלְהַלְבִּישׁ אֶת הַשֵּכֶל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַהֲבִינוֹ, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ וְכַמְבֹאָר בִּתְחִלַּת מַאֲמָר "מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא" (בְּסִימָן ל). וְלָזֶה מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר הָאָב לִבְנוֹ, כִּי הַלְּבוּשׁ שֶׁל הַמֹּחִין נִמְשָׁךְ לְהַבֵּן מִן הָאָב מִשְּׁעַת הַתּוֹלָדָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם (הֲלָכָה א) וְעַל-כֵּן בְּכָל עֵת יָכוֹל הָאָב לְהַמְשִׁיךְ לְבוּשִׁין לִבְנוֹ לְהַלְבִּישׁ לוֹ בְּתוֹכוֹ הַמֹּחִין, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה שֶׁהוּא מְלַמְּדוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן" וְכוּ' (בְּסִימָן ס), שֶׁעִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת, עַיֵּן שָׁם. כִּי עֲשִׁירוּת הִוא בְּחִינַת לְבוּשׁ וְצִמְצוּם בִּבְחִינַת מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה שֶׁהוּא סִטְרָא דִּשְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם הַצִּמְצוּם וְהָעֲשִׁירוּת הִוא נַחֲלַת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, שֶׁהִוא בְּחִינַת צִמְצוּם וּלְבוּשׁ שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הָאָב כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גַּם הָרַב נִקְרָא אָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין יט עב), כָּל הַמְלַמֵּד לְבֶן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. כִּי מֵאַחַר שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, נִמְצָא, שֶׁהִמְשִׁיךְ לוֹ לְבוּשׁ לְחָכְמָתוֹ כַּנַּ"ל, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְלַמֵּד כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהוּא אָבִיו מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַיּוֹתֵר טוֹב שֶׁאָבִיו בְּעַצְמוֹ יִלְמֹד עִם בְּנוֹ כַּנַּ"ל. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד עִמּוֹ מְחֻיָּב לְשַׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כִּי בְּחִינַת הַשְּכַר לִמּוּד שֶׁמְּשַׁלֵּם הָאָב בְּעַד בְּנוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה הַבֵּן לִלְמֹד וּלְהָבִין זֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת שֶׁהִוא נַחֲלַת אָבוֹת, דְּהַיְנוּ הַשְּכַר לִמּוּד שֶׁמְּשַׁלֵּם הָאָב בְּעַד בְּנוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבֵּל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל:
2
ג׳ וְכָל זֶה, דְּהַיְנוּ הַהִתְבּוֹנְנוּת עִם הַלְּבוּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁהִוא נַחֲלַת אָבוֹת, כָּל זֶה מְקַבְּלִין מִן אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהִוא בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת אֲבוּהָ דְאַבָּא, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁחַיָּב הַזָּקֵן לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ תּוֹרָה, כִּי הוּא מְסֻגָּל לָזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁצָּרִיךְ זֶה הַבֵּן לְקַבֵּל הוּא מִבְּחִינַת זָקֵן, הַיְנוּ אֲבוּהָ דְאַבָּא, בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן קיח) שֶׁכָּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הִוא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ. וְהַמַּיִם הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם. וּמָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת עַתִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וּבְנוֹ תַּלְמִיד חָכָם וּבֶן בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם שׁוּב אֵין הַתּוֹרָה פּוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ הַתּוֹסָפוֹת וְהוּא שֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כִּי זֶהוּ קִיּוּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזּוֹכֶה הַבֶּן בְּנוֹ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּל בְּחִינַת הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פח.), בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרָיְתָא תְּלִיתָאִי לְעַם תְּלִיתָאִי עַל יַד תְּלִיתָאִי וְכוּ'. כִּי מִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַתּוֹרָה מִבְּחִינָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, דְּהַיְנוּ הַזָּקֵן וְהָאָב וְהַבֵּן כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ כַּנַּ"ל. עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן, כִּי הַשָּגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רַחֲמִים, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְהִוא מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִבְּחִינַת הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק עַד בֶּן הַבֵּן כַּנַּ"ל:
3