ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות תרומות ומעשרות ג׳:ד׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Tithes 3:4
א׳וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי הוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע וּשְׁנֵיהֶם פְּגוּמִים, כִּי גַּם הַטּוֹב הוּא פָּגוּם, כִּי הוּא חוּץ מֵהַמִּדָּה. וְהָרַע בְּוַדַּאי הוּא רַע וְעַל-כֵּן הִזְהִיר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילָה זֹאת שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל, כִּי צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהִוא הַתּוֹרָה שֶׁמְּקָרֶרֶת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כַּמּוּבָא שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הִסְתַּכֵּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵהּ רְשׁוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּבְעֵרַת הַלֵּב לַה' יִתְבָּרַךְ חוּץ מֵהַשִּׁעוּר. וְגַם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה שֶׁפָּגַם עַל-יְדֵי רִבּוּי תַּאֲוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְכוּ', הַיְנוּ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לַה' יִתְבָּרַךְ חוּץ מֵהַמִּדָּה וְתַבְעֵרַת הַלֵּב אֶל הַתַּאֲוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁנִּקְרָא טוֹב וָרָע וּשְׁנֵיהֶם לִגְנַאי, כִּי גַּם הַטּוֹב הוּא פָּגוּם מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוּץ מֵהַמִּדָּה כַּנַּ"ל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקָרֵר חֲמִימוּתוֹ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲזַי יוּכַל חַס וְשָׁלוֹם לִפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה לְתַאֲוֹת רָעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָעֲלִיָּה הִוא שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר עַד לַשָּׁמַיִם גַּם הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם עַד הַתְּהוֹם חַס וְשָׁלוֹם. בְּחִינַת מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן עִקַּר מַה שֶּׁנִּכְשְׁלָה חַוָּה הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּחָפָהּ עַד שֶׁנָּגְעָה בּוֹ וְכוּ'. כִּי מַה שֶּׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי וְאָמְרָה שֶׁגַּם הַנְּגִיעָה אֲסוּרָה, זֶה בְּחִינַת חוּץ מֵהַמִּדָּה וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְשְׁלָה לְגַמְרֵי וְאָכְלָה מֵעֵץ הַדַּעַת. וְעַל-כֵּן גַּם בַּתְּחִלָּה עִקַּר הַתְחָלַת הֲסָתַת הַנָּחָשׁ הָיָה עַל-יְדֵי הוֹסָפָה שֶׁאָמַר, אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִכָּל עֵץ הַגָּן וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה שׁוֹאֵל עֵשָׂו אֶת אָבִיו, אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּרִין אֶת הַתֶּבֶן וְאֶת הַמֶּלַח? וְזֶהוּ מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה, לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא תּוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר חוּץ מֵהַמִּדָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל:
1