ליקוטי מוהר"ן, תנינא ה׳:י׳Likutei Moharan, Part II 5:10
א׳י אֲבָל יֵשׁ גַּם לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, כִּי מִן הַמַּאֲכָלִים עוֹלִים עֲשָׁנִים אֶל הַמֹּחַ, וְנִצְטַיְּרִין מֵהֶם חֲלוֹמוֹת בַּשֵּׁנָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגַּם הַחַלּוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, כִּי כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ, אֲזַי נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם:
1
ב׳כִּי יֵשׁ שִׁבְעָה אִיקְלִימִים, וְעַל כָּל אִיקְלִים יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה, בְּחִינַת (זכריה ד׳:י׳): שִׁבְעָה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְעַל כֵּן בְּכָל אִיקְלִים גְּדֵלִים פֵּרוֹת אֲחֵרִים, כְּפִי הַמְמֻנֶּה, וְעַל כֵּן הֵם נֶחֱלָקִים לְשִׁבְעָה אִיקְלִימִים, כְּנֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁמִּשָּׁם נַעֲשִׂין בְּחִינַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ"ל;
2
ג׳וְהַשֶּׁפַע כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת, מְקַבֵּל אוֹתָהּ תְּחִלָּה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה שָׁם, וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת דֶּרֶךְ הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֶת הַשֶּׁפַע בְּדֶרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד, וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע לְמַטָּה, לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְהַשָּׂדֶה שֶׁהַשֶּׁפַע הוֹלֶכֶת לְשָׁם,
3
ד׳וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֶּׁפַע, בִּבְחִינַת (דניאל ד׳:ט׳): אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל הָאִילָן דְּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ה׳:ח׳): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַשֶּׁפַע בָּאָה לְמַטָּה, אָז מְקַבֵּל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ.
4
ה׳וְכָל אֵלּוּ מְקַבְּלִין מִבְּחִינַת שַׁדַּי, וְעַל כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים עַל שֵׁם שַׁדַּי, כִּי שֵׁד – עַל שֵׁם שַׁדַּ"י, וְכֵן שָׂדֶה – עַל שֵׁם שַׁדַּי, וְכֵן הָעוֹבֵד הַשָּׂדֶה נִקְרָא עַל שֵׁם שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כח): יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ.
5
ו׳וּכְשֶׁבְּחִינַת הַמַּלְאָךְ חָזָק, אֲזַי אֵין הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע רַק דֶּרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד. אֲבָל כְּשֶׁנֶּחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַמַּאֲכָלִים הַגְּדֵלִים עַל יָדָם, נִתְעָרֵב בָּהֵן כֹּחַ הַשֵּׁ"ד, כִּי הֵם קִבְּלוּ לְתוֹכָן מַמָּשׁ אֶת כֹּחַ הַמַּלְאָךְ. נִמְצָא כְּשֶׁגְּדֵלִים הַמַּאֲכָלִים, הֵם גְּדֵלִים עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת כֹּחַ הַשֵּׁ"ד, וּכְשֶׁאוֹכְלִין אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה מֵהֶם חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם,
6
ז׳וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי גַּם הֵם יְכוֹלִין לְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּשֵּׁנָה בַּטֻּמְאָה הַיָּדוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמַּלְאָךְ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א׳:י״ג): מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים, וּכְשֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְחַמְּמִין עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה וּמְטַמְּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּטֻּמְאָה הַנַּ"ל.
7
ח׳וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, וְחִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:י״ג): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ, בְּחִינַת (ישעיהו ס״ג:ט׳): וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם – שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי לֵב שָׂמֵחַ. וְעַל כֵּן מְקוֹם הַמַּלְאָכִים נִקְרָא שְׁחָקִים עַל שֵׁם שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה, כִּי עִקָּר חִזּוּק הַמַּלְאָכִים – עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל:
8
ט׳וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁרַב (יִרְמְיָה) הֲוָה בָּדֵחַ טוּבָא, וְאָמַר: תְּפִלִּין קָא מַנַּחְנָא (ברכות ל, ועיין תר"י שם). הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלִּין מֹחִין נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן צָרִיךְ שִׂמְחָה כְּדֵי לִתֵּן חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל.
9
י׳וְעַל כֵּן כְּשֶׁחָלַם לָאָדָם חֲלוֹם לֹא טוֹב, הַתִּקּוּן הוּא תַּעֲנִית, כִּי תַּעֲנִית הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ׳:ט״ו): שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שֶׁעַל יְדֵי תַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ וּמְתַקְּנִין וּמַכְנִיעִין אֶת בְּחִינַת הַחֲלוֹם רָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל.
10
י״אוְעַל כֵּן מִי שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם, אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִין: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמְךָ, (קהלת ט׳:ז׳) הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיעַ אֶת הַשֵּׁדִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְקַלְקֵל הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל:
11
י״בוְעִקָּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, כִּי נִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים (ר"ה ב.), וְאָז נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַהִתְמַנּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נוֹתְנִין לְכָל הַמַּלְאָכִים הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (דניאל ד׳:ל״ב): וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא; כִּי אָז נוֹתְנִין לְכֻלָּם הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז יֵשׁ לְהַמַּלְאָכִים שִׂמְחָה וְנִתְחַזְּקִין.
12
י״גכִּי אָז, בְּנִיסָן, הוּא זְמַן הַגְּאֻלָּה, כִּי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקָּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיוּ שֵׁדִים מְחַמְּמִין אוֹתוֹ וְהוֹלִיד שֵׁדִין וְכוּ' (ערובין יח: ב"ר פ' כ'), וְהַחִמּוּם הוּא עַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם; וּבְנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְנִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אָז. נִמְצָא שֶׁבְּנִיסָן נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּנִיסָן, בְּעֵת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל.
13
י״דוְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ז׳:ד׳): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי – בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁיָּצְאוּ וְנִגְאֲלוּ בְּנִיסָן. כִּי אָז נִתְחַזְּקוּ וְנִתְתַּקְּנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עִקָּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, הוּא בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּן וְחִזּוּק שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל.
14
ט״ואֲבָל גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה יְכוֹלִין לְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה בְּהַמַּלְאָכִים כְּאִלּוּ נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ קִבְּלוּ הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל עִקָּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן הוּא בְּנִיסָן, וַאֲזַי הוּא עִקָּר חִזּוּק שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי בְּנִיסָן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה הַנַּ"ל לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, כַּנַּ"ל:
15