ליקוטי מוהר"ן, תנינא ה׳:ט״זLikutei Moharan, Part II 5:16
א׳ טז וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת נַעֲשִׂין גַּם כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח. קַר זֶה בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ"ל. לַח זֶה בְּחִינַת הַלַּחְלוּחִית וְהַשַּׁמְנוּנִית הָעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ"ל.
1
ב׳גַּם כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, כִּי הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הָרֵאָה. כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, וְעַל־יְדֵי קַר וָלַח, עַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הַשֵּׁנָה. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אָז הוּא זְמַן שֵׁנָה, כִּי אָז עָרֵב לָאָדָם הַשֵּׁנָה מְאֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם קַר וָלַח, קְרִירוּת וְלַחוּת; וְכֵן בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה גַּם כֵּן, כִּי אָז יוֹרֵד הַטַּל, וַאֲזַי גַּם כֵּן הוּא קַר וָלַח, וְעַל כֵּן הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה אָז גַּם כֵּן. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה שֶׁהִיא קַר וָלַח, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה.
2
ג׳גַּם רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט). וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי ט״ו:ל׳): מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל.
3
ד׳גַּם הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁחִמּוּם הַלֵּב זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט. וְהָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת הַחִמּוּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט.
4
ה׳וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ז:י״ח): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי נְשִׁיבַת הָרוּחַ שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חִמּוּם הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת (סנהדרין ו:): אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט.
5
ו׳וְזֶהוּ: מְאִירַת – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשָּׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ"ל.
6
ז׳וְזֶה בְּחִינַת (הושע ו׳:ה׳): וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: וְתוֹצִיא כְּאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ:
7