ליקוטי מוהר"ן, תנינא ס׳:ה׳Likutei Moharan, Part II 60:5
א׳וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ' – אֲנִי אוֹמֵר דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה.
1
ב׳וְזֶהוּ: אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד.
2
ג׳וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת: חֲסָדִים מִצַּד הָאָב וְכוּ' . וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא הָיָה לוֹ מִצַּד הָאָב חֲסָדִים, כִּי הָיָה בֶּן גֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כז:), שֶׁלֹּא רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ נָשִׂיא לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִשּׁוּם דְּלֵית לֵהּ זְכוּת אָבוֹת. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵין רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב. אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ חֲסָדִים מִצַּד אָבִיו רַבִּי יוֹחַאי, (שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמַר לְהַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹחַאי אַבָּא, בְּחִינַת הַחֲסָדִים מִצַּד הָאָב, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל.
3
ד׳וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַתָּה, הָיָה מְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. אַךְ רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת עֲנִיווּת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּחֲמַת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְאֵין יָכוֹל לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתְּפִיסָה, כִּי הַתְּפִיסָה הוּא תִּקּוּן וְזִכּוּךְ לְהַדִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
4
ה׳אֲבָל בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא הוּא רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד עַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִזְכוּת אָבוֹת כְּלָל, וְיָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל.
5
ו׳וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לְתוֹךְ בְּחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא יָכוֹל בְּוַדַּאי לְגַלּוֹת תּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי חֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא עָנָו, וְעַל־יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִידוֹ תּוֹרָה שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, עַל־יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה.
6
ז׳וְזֶהוּ: וְאִם לָאו, הַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה, וְזֶהוּ מֵחֲמַת עַנְוְתָנוּתְךָ, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, כִּי יֵשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב כַּנַּ"ל, וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת, שֶׁאָבִיא אוֹתְךָ וְאֶמְסָרְךָ בְּעַל־כָּרְחָךָ לַמַּלְכוּת, לִבְחִינַת גַּדְלוּת, וְתִהְיֶה מֻכְרָח בְּעַל־כָּרְחָךָ לְגַלּוֹת תּוֹרָה, שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ יֹאמַר תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְיֻכְרַח לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגָם הַנַּ"ל:
7
ח׳(וְלֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה חֲסָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל. גַּם לֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּשֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה רַבּוֹ מֻכְרָח לָבוֹא בְּגַדְלוּת וְלוֹמַר תּוֹרָה).
8
ט׳וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – מְסִירָה הוּא לְשׁוֹן בְּעַל־כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל״א:ה׳): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל־כָּרְחָם. כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לִבְחִינַת גַּדְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא יֹאמַר תּוֹרָה כַּנַּ"ל:
9