ליקוטי מוהר"ן, תנינא ז׳:ה׳Likutei Moharan, Part II 7:5
א׳ה אָמְנָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין;
1
ב׳וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. כִּי לִפְעָמִים מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ כְּלָל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָזֶה יִרְאַת שָׁמַיִם. כִּי מִי שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת (אבות פ"ג), הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא; מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו.
2
ג׳וְזֶהוּ: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים (תהילים נ״ה:כ׳), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲלִיפוֹת כַּנַּ"ל, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָרְאוּ אֱלֹקִים, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו כַּנַּ"ל:
3