ליקוטי מוהר"ן, תנינא ע״א:ו׳Likutei Moharan, Part II 71:6
א׳וְדַע, כִּי מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, וּמֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״א:ז׳): לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): נֹעַם – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׁרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, חֹבְלִים – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה.
1
ב׳וְעִקָּר הַהוֹלָדָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִין שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה, בִּבְחִינַת (שמואל־ב א): נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים; שֶׁעַל־יְדֵי נֹעַם הָעֶלְיוֹן מִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, בְּחִינַת שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, שֶׁעַל־יָדָם הַהוֹלָדָה:
2