ליקוטי מוהר"ן ק״הLikutei Moharan 105
א׳עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה (שירת הים שמות ט״ו:ב׳):
1
ב׳הִנֵּה הָעוֹלָם צְרִיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִי. וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְהָרַחֲמִים הוּא לְעֵינֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל׳:י״א-י״ב): לֹא רְחוֹקָה הִיא וְלֹא בַשָּׁמַיִם וְכוּ'.
2
ג׳וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר (נשא דף קלז:): אִית רַחֲמִים וְאִית רַחֲמִים, אִית רַחֲמִים פְּשׁוּטִים דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִית רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ד:ז׳): וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
3
ד׳וְאָנוּ צְרִיכִין רַחֲמִים, אַךְ בַּעֲווֹנֵינוּ הָרַבִּים בַּדּוֹר הַזֶּה אֵין מִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָרַחֲמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי גֹּדֶל הַגָּלוּת וְהַדַּחֲקוּת.
4
ה׳וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תְּפִלָּתִי, מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. וּמַה מִּתְפַּלֵּל, יְהִי רָצוֹן וְכוּ'.
5
ו׳וּבַמֶּה יָכוֹל לָבוֹא שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִתְפַּלֵּל, עַל יְדֵי תּוֹרָה. כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק מִכְּלָלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְצֵרוּפִים, וּבְכָל מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ, לְשָׁם הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ, הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים לְסִטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְבַּלְבְּלִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים, וְהַדַּעַת גַּם כֵּן מִתְבַּלְבֵּל, וְהוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה.
6
ז׳וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. לָכֵן כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג), כִּי אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת. וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, יָשׁוּבוּ חֲלָקָיו מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים גַּם כֵּן לִמְקוֹמָן. וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם, וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת.
7
ח׳כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל׳:ג׳): וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ (עיין תרגום שם), דְּהַיְנוּ הַחֵלֶק מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר שָׁם שָׁבוּי, אֲזַי: וְרִחֲמֶךָ; כִּי הַדַּעַת שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל הַפָּסוּק: וּבַגּוֹלָה לֹא הָלַךְ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹ דַּעְתּוֹ שָׁלֵם.
8
ט׳וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תּוֹלָה בַּתּוֹרָה. וְהִנֵּה בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַדָּבָר בְּכֹחַ נִקְרָא עִבּוּר, [כִּי הוּא נֶעְלָם. וּכְשֶׁבָּא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל נִקְרָא] לֵדָה וִינִיקָה. וּכְשֶׁפָּשַׁט הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלָּה הַצְּרִיכָה, אֲזַי נִקְרָא מֹחִין.
9
י׳וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה גַּם כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, וְנוֹתֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִבּוֹ בְּהַתּוֹרָה, וּמִתְעַלֵּם בָּהּ, נִקְרָא עִבּוּר, כִּי הוּא מִתְעַלֵּם בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה וּמֵבִין בָּהּ, נִקְרָא לֵדָה וִינִיקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה׳:י״ט): דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ, נִקְרָא מֹחִין. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ירושלמי ר"ה פ' ראוהו בי"ד) עַל פָּסוּק: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה מִמָּקוֹם אַחֵר, וּלְכָךְ נִקְרָא חָכְמָה, עַל דֶּרֶךְ (קהלת ז׳:כ״ג): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.
10
י״אנִמְצָא כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר נִקְרָא מֹחִין, הַיְנוּ חָכְמָה. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּאֹפֶן זֶה, אָז הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה, וּמְקַשֵּׁר הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וְנַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם, וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת:
11
י״בוְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי רַחֲמִים, הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְרַחֵם רַק בְּדָבָר מֻעָט, וְהַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם, פּוֹעֵל בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן, מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, לָמָּה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַחֲמָנוּת שֶׁל רִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק יְשׁוּעָה מֻעֶטֶת, מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל הָרַחֲמִים הָרִאשׁוֹן לְבַעַל הָרַחֲמִים הַשֵּׁנִי, וְיִפְעֹל בָּרַחֲמִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה.
12
י״גכָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁלּוֹ מִתְפַּלֵּל וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר, נִתְעוֹרֵר הָרַחֲמָנוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת, וְהַתְּפִלָּה.
13
י״דוְזֶהוּ: עָזִּי – וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּלְמוֹד כַּנִּזְכָּר, נַעֲשֶׂה זִמְרָת יָהּ – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
14
ט״וגַּם זֹאת הַתּוֹרָה הִיא מִלָּשׁוֹן הַחֲבֵרִים, וְלֹא נִכְתְּבָה בְּבֵאוּר הֵיטֵב. אַךְ אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ עִנְיַן תְּפִלַּת ה' הַמְבֹאָר כָּאן, וְהוּא:
15
ט״זכִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים פְּשׁוּטִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כַּנַּ"ל). וְהִנֵּה לְמָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעִיר שְׁנֵי עֲשִׁירִים, אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת פָּשׁוּט, וְהַשֵּׁנִי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד וּמֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת עָצוּם וְהוֹן רַב מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ עֲשִׁירוּתוֹ. וְהֻצְרַךְ אָדָם אֶחָד לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, הָעוֹלָה לְסַךְ רַב. וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ, כִּי אִם לְהֶעָשִׁיר הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כִּי לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא אֵלָיו. אֲבָל זֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יוּכַל לְקַבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ, כִּי מִשְׁאֲלוֹתָיו גְּדוֹלִים מִיכָלְתּוֹ.
16
י״זעַל כֵּן עֵצָה הַיְּעוּצָה לְזֶה הָאִישׁ הַצָּרִיךְ יְשׁוּעָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ. שֶׁיֵּלֵךְ לְזֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן שֶׁבְּקַל יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵלָיו. שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו, וְיֹאמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי נִצְרָךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חָפֵץ לְרַחֵם עָלַי, אֲבָל אֵין בִּיכָלְתְּךָ לְמַלְאוֹת מִשְׁאֲלוֹתַי, עַל כֵּן מְבֻקָּשִׁי מִמְּךָ, כִּי הֲלֹא אַתָּה רוֹצֶה לְרַחֵם עָלַי, יִהְיֶה זֹאת הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּךָ עָלַי, שֶׁאַתָּה תֵּלֵךְ לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל מְאֹד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, כִּי לְעֹצֶם עֲשִׁירוּתוֹ הַגָּדוֹל, הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתַי בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, רַק שֶׁאָנֹכִי אֵינִי יָכוֹל לִכְנֹס וְלָבוֹא לְאִישׁ גָּדוֹל כָּזֶה, אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא אֵלָיו. תְּרַחֵם עָלַי בָּזֶה, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֲבוּרִי שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, וּבָזֶה תּוֹשִׁיעֵנִי בְּוַדַּאי כָּל צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בִּשְׁלֵמוּת.
17
י״חכְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֵצֶל הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמִים אֵצֶל הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּמִשָּׁם יְקַבְּלוּ רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ כָּל צְרָכֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל בְּחִינוֹת הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וּמְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים.
18
י״טכִּי אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ כִּי אִם לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת רַחֲמִים סְתָם דִּזְעֵיר אַנְפִּין, אֲבָל אֵלּוּ הָרַחֲמִים יֵשׁ לָהֶם גְּבוּל, וּכְפִי מִדַּת הָרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים הָאֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעַ לָנוּ. עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַחֲמִים סְתָם שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִין בִּתְפִלָּתֵנוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵלּוּ הָרַחֲמִים בְּעַצְמָם יִתְפַּלְּלוּ וִיעוֹרְרוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים רַבִּים מִשָּׁם, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּנַּ"ל: וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד:
19
כ׳עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (במדבר י״ב:י״ג): אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מְאֹד כֶּפֶל תֵּבַת נָא. אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּקֵּשׁ זֹאת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ. וְעַתָּה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ הֲתָכַת הַמִּקְרָא הַזֶּה.
20
כ״אוְזֶהוּ: אֵל נָא – הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ: אֵל, נָא, וּבַקֵּשׁ וְהִתְפַּלֵּל בְּעַצְמְךָ מִלְּפָנֶיךָ,
21
כ״ברְפָא נָא לָהּ – הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ: רְפָא נָא לָהּ. וְעַתָּה מְדֻקְדָּק וּמְבֹאָר הֵיטֵב כֶּפֶל תֵּבַת נָא:
22
כ״גוּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַצֵּרוּפִים וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּדְּחוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו לְמָקוֹם שֶׁנִּדְּחוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵינָם בִּמְקוֹמָם אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲווֹנוֹת נִתְגָּרְשִׁין מִמְּקוֹמָם חֶלְקֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יָכוֹל לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנַּ"ל.
23
כ״דוְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְקָרֵב וּמְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמְּקוֹמָם, וּמֵשִׁיב כֻּלָּם לִמְקוֹמָם. וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים. כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, כִּי כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו וְכוּ'. (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, עַיֵּן שָׁם).
24
כ״הנִמְצָא, עַל יְדֵי תּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְאָז זוֹכִין לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא, שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים יְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ אֶת הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל־זֶה כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ שֶׁבְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיעוֹרֵר בָּהֶם הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וּמִשָּׁם יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי.
25
כ״ווְזֶהוּ: עָזִּי – אֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וּלְדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ כַּנַּ"ל.
26
כ״זוְזֶהוּ וְזִמְרָת י"ק. זִמְרָת י"ק דַּיְקָא, הַיְנוּ תְּפִלַּת ה'.
27
כ״חאָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה וַדַּאי, כִּי עַל־יְדֵי זִמְרָת י"ק, שֶׁהוּא תְּפִלַּת ה', שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים לְעוֹרֵר רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, אָז בְּוַדַּאי יְקַבֵּל יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל. כִּי רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם עָווֹן וּפְגָם שֶׁיִּהְיֶה חוֹצֵץ בִּפְנֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן וְאָמֵן:
28