ליקוטי מוהר"ן ק״ה:ב׳Likutei Moharan 105:2
א׳וְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי רַחֲמִים, הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְרַחֵם רַק בְּדָבָר מֻעָט, וְהַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם, פּוֹעֵל בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן, מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, לָמָּה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַחֲמָנוּת שֶׁל רִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק יְשׁוּעָה מֻעֶטֶת, מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל הָרַחֲמִים הָרִאשׁוֹן לְבַעַל הָרַחֲמִים הַשֵּׁנִי, וְיִפְעֹל בָּרַחֲמִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה.
1
ב׳כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁלּוֹ מִתְפַּלֵּל וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר, נִתְעוֹרֵר הָרַחֲמָנוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת, וְהַתְּפִלָּה.
2
ג׳וְזֶהוּ: עָזִּי – וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּלְמוֹד כַּנִּזְכָּר, נַעֲשֶׂה זִמְרָת יָהּ – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
3