ליקוטי מוהר"ן י״ז:ט׳Likutei Moharan 17:9
א׳ט וְזֶה:
1
ב׳וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק וְכוּ'. שָׁמַיִם – הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁהֵם מְרִיקִים אֶת הַשַּׂק וְהַחשֶׁךְ מִן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה,
2
ג׳וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ – צְרוֹר כַּסְפּוֹ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי ז): צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.
3
ד׳בְּשַׂקּוֹ – הַיְנוּ שֶׁאוֹר הַצַּדִּיק נִתְחַשֵּׁךְ וְנִתְלַבֵּשׁ וְנִתְכַּסָּה בְּקַדְרוּת וְשַׂק, הַיְנוּ שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַשַּׂק וְהַחשֶׁךְ שֶׁהָיָה עַל הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶה מֵחֲמַת שַׂק וְחשֶׁךְ, שֶׁנֶּחֱשַׁךְ לָהֶם אוֹר הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל.
4
ה׳וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם – הַיְנוּ שֶׁרָאוּ וְהִכִּירוּ, שֶׁצְּרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם תָּלוּי בְּהַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, שֶׁנִּקְרָא הֵמָּה וַאֲבִיהֶם.
5
ו׳הֵמָּה – זֶה הַחֹמֶר, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה,
6
ז׳וַאֲבִיהֶם – הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְרָא אָב, בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ וּלְהָבִין וְלִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, הוּא תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשִׂים וּבְזַכּוּת הַשֵּׂכֶל.
7
ח׳וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם – הַיְנוּ תּוֹכְחוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הֶחֳמָרִים, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא תּוֹלֶה הַסִּרְחוֹן בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה:
8
ט׳אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם – שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָעֲכוּרִים גּוֹרְמִים כִּלָּיוֹן וְהֶפְסֵד לְהַשֵּׂכֶל.
9
י׳יוֹסֵף אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים הַנַּ"ל,
10
י״אוְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הוֹן יֹסִיף כַּנַּ"ל,
11
י״בוְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ – זֶה בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, שֶׁהוּא בִּנְיָמִין, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ וְאוֹמֵר, שֶׁעִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּתְעַכֵּר הַמֹּחַ הוּא תָּלוּי רַק בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה,
12
י״גדְּהַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהִיא תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה, בְּחִינַת (ישעיהו ל״ב:י״ז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה; שֶׁעַל־יָדָהּ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, וַאֲזַי נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל:
13