ליקוטי מוהר"ן כ״א:י״אLikutei Moharan 21:11
א׳יא נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ' (ישעיהו מ׳:א׳).
1
ב׳כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נדרים מא): אִם דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ, וּכְתִיב (ישעיהו ה׳:י״ג): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת.
2
ג׳וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת ה', וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו.
3
ד׳וְעִקַּר הַיְדִיעָה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה; וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לֹא יֶחְסַר כָּל טוּב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אָטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא, וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:
4
ה׳וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ בְּיִתְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל לֹא כָּמוֹנוּ, וְיֵדְעוּ שֶׁהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיָה לָהֶם וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁהָיָה לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל זֹאת הַגְּדֻלָּה הָיָה לָנוּ. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִרְבֶּה הַדַּעַת, וְיָבִינוּ הַכֹּל, שֶׁגְּדֻלָּתָם שֶׁל הָעַכּוּ"ם הָיָה לָנוּ גְּדֻלָּה וְלָהֶם הַשִּׁפְלוּת.
5
ו׳וְלִכְאוֹרָה הִיא יְדִיעָה גְדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָנוּ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק לְפִי עֵרֶךְ יְדִיעָתֵנוּ.
6
ז׳וְזֶהוּ (תהילים קכ״ו:ב׳): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ – שֶׁיֵּדְעוּ וְיֹאמְרוּ: הַגְּדֻלָּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה – הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל,
7
ח׳אַף־עַל־פִּי־כֵן: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׂחֹק וְנַלְעִיג מִידִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ יִהְיֶה לְאֵין סוֹף וָקֵץ:
8
ט׳וְהַיְדִיעָה יֵשׁ בָּהּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, כַּמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת.
9
י׳וְזֶהוּ: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ מַקִּיף, וּמַקִּיף לְמַקִּיף, שֶׁהַיְדִיעָה הִיא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַיְדִיעוֹת,
10
י״איֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי (זוהר וארא כה: ובאד"ר קלב:), בְּחִינַת שֶׁמֶן, בְּחִינוֹת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ (תהלים פג), בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת כַּנַּ"ל. (מִסִּימָן כ' עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)
11
י״ב[פֵּרוּשׁ, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי דְּבָרִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ: בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, כִּי לִפְעָמִים הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי בְּהֶעְלֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְלָזֶה צְרִיכִים צְעָקָה כְּדֵי לְהוֹלִידָם; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹלָדִים הַמֹּחִין, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְלָזֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי לִפְנִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי – עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין.
12
י״גוְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ"ל, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם צְעָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹלִידִין הַמַּקִּיפִין, וּקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים כַּנַּ"ל.
13
י״דוְזֶהוּ: יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – יֹאמַר הַיְנוּ בְּחִינַת אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בַּחֲשַׁאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שמיני דף לט): יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא, וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי. וְשֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִשֶּׁמֶן. אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת הַצְּעָקָה הַנַּ"ל,
14
ט״ושֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ, הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף כַּנַּ"ל]:
15
ט״זכָּל הָעִנְיָן הַנַּ"ל, הַמְבֹאָר בְּקִצּוּר עַל פָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעַצְמוֹ בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל כֵּן לֹא מָנַעְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ. וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה, עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק, כִּי אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת – שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם (וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית־עָלְמִין). וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ' כְּדִלְקַמָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ"ל, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו בְּחַיָּיו דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ"ל. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל עִנְיָן הַזֶּה וְזֶהוּ:
16