ליקוטי מוהר"ן רי״ט:ד׳Likutei Moharan 219:4
א׳עוֹד מֵעֵין הַנַּ"ל, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק (ירמיהו כ״ג:כ״ד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ,
1
ב׳וְזֶהוּ: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים – שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעֲלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֲזַי: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ – שֶׁאֲנִי גַּם־כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס, בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ"ל:
2