ליקוטי מוהר"ן רנ״א:ג׳Likutei Moharan 251:3
א׳וּמַה שֶּׁצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת לָאֱמֶת, כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אֶחָד הוּא רַק אֶחָד, כִּי לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר (ספר יצירה), וְאִם יֵשׁ שֵׁנִי וְכוּ' אֵינוֹ אֶחָד,
1
ב׳וְכֵן הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כִּי כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל אֵיזֶה דָּבָר הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲבָל שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל דָּבָר אֶחָד דְּבָרִים רַבִּים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּסִימָן נא, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי עַל כְּלִי כֶּסֶף אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת כִּי־אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף לְבַד, אֲבָל אִם יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יָכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה, כִּי יוּכַל לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב אוֹ נְחֹשֶׁת אוֹ שְׁאָר שֵׁמוֹת, וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת כִּי אִם דָּבָר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁאֱמֶת הוּא אֶחָד, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים מֵעִנְיַן הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶחָד, עַיֵּן שָׁם).
2
ג׳וְעַל כֵּן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חָד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְיִשְׂרָאֵל אֱמֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם אֱמֶת – הַכֹּל אֶחָד, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:ו׳): אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בֵּית יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, וְהוּא אֶחָד בְּלִי שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כִּי כְּפִי הַמְקַבֵּל כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלוֹ הַשִּׁנּוּי, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם.
3
ד׳וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, וְהַשִּׁנּוּי הוּא אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כִּי כַּמָּה שִׁנּוּיִים נִתְהַוִּים עַל־יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, כְּגוֹן לְהַתִּיךְ וּלְהַקְפּוֹת, לְקָרֵר וּלְחַמֵּם, וּשְׁאָר הַכֹּחוֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים, כְּגוֹן כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה עַל שַׁעֲוָה – מַתֶּכֶת אוֹתוֹ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַשַּׁעֲוָה אֵינוֹ קָשֶׁה בֶּאֱמֶת, וְעַל כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלָהּ הַכֹּחַ לְהַתִּיךְ, וְכֵן בִּשְׁאָר הַכֹּחוֹת, אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד.
4
ה׳וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (מלאכי ג׳:כ׳): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חַכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כְּרוּם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה בָּאִים כַּמָּה שִׁנּוּיִים, וְהַכֹּל הוּא רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים, אֲבָל הַצְּדָקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, וְאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כַּנַּ"ל,
5
ו׳וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים שֶׁנִּשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם לְכַמָּה גְּוָנִין, וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת גַּדְלוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְיֵשׁ מֵחֲמַת קַטְנוּת – עַל שֶׁהוּא נִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ שִׁנּוּיִים, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מְאֹד עַל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, נִמְצָא שֶׁהַשִּׁנּוּיִים הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כֵּן נִשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל הַצְּדָקָה הִיא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, כִּי הִיא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, וְעַל כֵּן מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לָאֱמֶת כַּנַּ"ל.
6
ז׳וְיַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, נֶאֱמַר בּוֹ (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה הַנַּ"ל, כִּי שֶׁמֶשׁ הִיא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה; הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַזְרִיחַ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, וְזֶה: וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה כַּנַּ"ל:
7