ליקוטי מוהר"ן כ״ט:י״אLikutei Moharan 29:11
א׳וְזֶה פֵּרוּשׁ: הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא, וְלָא קָיָהֲבוּ לֵהּ. הַיְנוּ בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה'. הַיְנוּ מִי שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹת, וְגָרַם דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְכוּ', וְנַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְזֶהוּ:
1
ב׳וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ – בְּחִינַת שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ כַּנַּ"ל.
2
ג׳מַאי חֲזָא דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ – הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר אֶת הַמַּלְכוּת מֵהַדָּמִים, הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵאִשָּׁה יִרְאַת ה', בְּחִינַת (שמואל־ב כג): צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא לְמַעְלָה, וְהוּא מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וְזֶהוּ:
3
ד׳שְׁקַל סִכְּתָא דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ' – סִכְּתָא הֵם יְתֵדוֹת וּמַסְמְרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״ב:י״א): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת וּכְמַסְמְרוֹת.
4
ה׳דָּצָהּ לְתַתָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת: בָּתַר דְּאִסְתְּלֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָז הַדִּבּוּר אָסוּר. וְזֶהוּ:
5
ו׳וְלָא עָאל – הַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ"ל.
6
ז׳דָּצָהּ לְעֵלָּא וְעָאל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר.
7
ח׳הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַדִּבּוּר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר, וְהוּא הַדִּין כָּל הַדְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּבְנוּנִית כַּנַּ"ל. וְזֶה:
8
ט׳הַאי נַמִּי אִתְרַמְיָא לֵהּ בַּת מַזְלֵהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.
9
י׳הַיְנוּ שֶׁתָּפַס לָהֶם לְדֻגְמָא אֶת הַדִּבּוּר, וְהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כִּי אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְהָרְאָיָה, כִּי בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הַדִּבּוּר עַל תִּקּוּנוֹ, וּבָתַר דְּאִסְתְּלֵק נֶאֱמַר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ וְגוֹ', וְזֶהוּ: דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ' כַּנַּ"ל.
10
י״אוּכְמוֹ כֵן כָּל הַדְּבָרִים, צָרִיךְ לְתַקֵּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. כְּגוֹן מַשָּׂא וּמַתָּן – עַל־יְדֵי צְדָקָה,
11
י״בוְכֵן כֻּלָּם צָרִיךְ לְתַקֵּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהָרִים אֶת הַמֹּחִין, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית, לְתַקֵּן וּלְלַבֵּן כָּל הַפְּגָמִים, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי כַּנַּ"ל.
12
י״גוְזֶה בְּחִינַת: הַאי נַמִּי אִתְרַמֵי לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא כַּנַּ"ל (משלי י):
13
י״דכֶּסֶ'ף נִבְחָ'ר לְשׁוֹ'ן צַדִּי'ק: (בֵּאוּר זֶה הָעִנְיָן וּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְפָסוּק זֶה לְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר):
14