ליקוטי מוהר"ן כ״ט:ו׳Likutei Moharan 29:6
א׳ו וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהַשְּׁכִינָה הִיא בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, בְּחִינַת דַּם נִדָּה, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ט:ג׳): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, שֶׁמֵּאֵלּוּ הַדָּמִים נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת דּוּמִיָּה. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר תָּלוּי בַּתִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ כַּנַּ"ל.
1
ב׳וְזֶה בְּחִינַת: בָּתַר דִּשְׁכִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ (זוהר ויקרא דף עט. ודף קה:), כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה קֶשֶׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, הַיְנוּ כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין.
2
ג׳וּכְשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת: נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, בְּחִינַת: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, הוּא עוֹבֵר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ (ויקרא י״ט:ט״ז), וְהוּא הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד (משלי י״א:י״ג).
3
ד׳אֲבָל בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: פְּתַח פִּיךָ. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, אֲזַי הַדִּבּוּר מֻתָּר. כִּי הַדָּמִים כְּבָר נִתְתַּקְּנוּ, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים:
4
ה׳וְזֶה (תהילים ל׳:י״ג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת בְּגָדִים כַּנַּ"ל. שֶׁנִּתְלַבְּנִין מִבְּחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, מִבְּחִינַת דַּם נִדָּה. וְאָז: וְלֹא יִדֹּם – כִּי נִמְשָׁךְ לַבְנוּנִית בְּהַדָּמִים, מִבְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן כַּנַּ"ל. וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ:
5