ליקוטי מוהר"ן ל״א:ז׳Likutei Moharan 31:7
א׳ז וְדַע שֶׁלֹּא דַּי לָאָדָם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב בִּלְבַד, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כִּסּוּפָיו, וְעַל זֶה נִסְדַּר סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת.
1
ב׳כִּי עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב, נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וּנְקֻדּוֹת בְּכֹחַ, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּפִיו, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּפֹעַל. כִּי עִקַּר מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ הִיא מִפִּיו, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה: תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, מִפִּיהוּ דַּיְקָא.
2
ג׳וְגַם תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה – תַּרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, כִּי עִקַּר הַנֶּפֶשׁ מֵהַדִּבּוּר:
3