ליקוטי מוהר"ן ל״ו:ח׳Likutei Moharan 36:8
א׳זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָמַר, שֶׁהִיא סוֹד כַּוָּנוֹת קִדּוּשׁ, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם: עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב יַד קֹדֶשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת, וְהַנְּיָר הָיָה קָרוּעַ חֶצְיוֹ, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא כָּתוּב עַל הַנִּשְׁאָר הֶעְתַּקְתִּי. וְזֶהוּ:
1
ב׳צָפְנַת פַּעְנֵחַ דִּמְגַלְיָן… שִׁבְעִים פָּנִים… תּוֹרָה… סוֹד אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ה:ט׳): וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בתיקונים תיקון לד נו סט), כְּשֶׁמַּפְסִיק הַנְּקֻדָּה מֵהַדָּלֶ"ת שֶׁל אֶחָד, וְהַנְּקֻדָּה הִיא אוֹת בְּרִית, אֲזַי נַעֲשֶׂה אַחֵר. הַיְנוּ כְּשֶׁמַּכְנִיס בְּרִיתוֹ בְּזוֹנָה, הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַנִּקְרָא אֵל אַחֵר, אֲבָל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִזֹּאת הַתַּאֲוָה, אֲזַי הוּא נִתְקַשֵּׁר בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם (א'), הַנִּקְרָא אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:ב׳): קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה תִּמְצָא קְדֻשָּׁה – זֹהַר
2
ג׳מִקֵּץ (דף רד:). אֲבָל מָאן דְּגָלֵי עֲרָיִין, הָכִי אִיהוּ אִתְגַּלִי בֵּין אִנּוּן עֲרָיִין, דְּאִנּוּן אֱלֹקִים אֲחֵרִים – תִּקּוּנִים (תיקון נו) דַּף צג. וּבִשְׁבִיל [זֶה] מוּבָא בַּזֹּהַר (קדושים פד): כַּד חָזֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן נָשֵׁי שַׁפִּירִין, אָמַר: אַל תִּפְנוּ אֶל אֱלִילִים; כִּי נִאוּף הִיא עֲרָיוֹת, אֱלֹקִים אֲחֵרִים, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה.
3
ד׳וּבִשְׁבִיל זֶה, סְגֻלָּה לְבַטֵּל הִרְהוּרֵי נִאוּף, לִקְרֹא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ', כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו הַמִּדְיָנִית וְכוּ' – דַף א. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין לָאָדָם, אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּנִאוּף, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִסּוֹד אַחֵר, אֵל אַחֵר.
4
ה׳וּכְשֶׁצּוֹעֵק לֵאלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ב׳): כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ; וְצוֹעֵק שִׁבְעִין קָלִין לֹא פָּחוֹת, אֲזַי נִפְתָּחִין לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, דְּמִטַּמְּרִין מְגַלִּין לֵהּ, וּמוֹלִיד נַפְשִׁין חַדְתִּין, כִּי מוֹלִיד תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא כְּלוּלָה מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמְגַלֶּה הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי עַד עַכְשָׁו הָיְתָה סְתוּמָה בִּקְלִפִּין, כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי. וְיָכוֹל הַצַּדִּיק לְהוֹרִישׁ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁמְּחַדֵּשׁ נִשְׁמָתִין חַדְתִּין, לְכָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מְקֹרָבָיו הַמְקֻשָּׁרִים בְּתוֹרָתוֹ. כַּמּוּבָא בְּהַזֶּמֶר: לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין חַדְתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת בְּבֵית וּמְסַיֶּמֶת בְּלָמֶד, וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה, הוּא עָבֵד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין.
5
ו׳וְהַתּוֹרָה זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, וְלֹא זָכָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְשַׂמְתֶּם וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ'; לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שֶׁמְּקַבֵּל. אֲבָל מֵאִתּוֹ לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג׳:ל״ח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת.
6
ז׳וְהַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה נַעֲשֶׂה אֵצֶל הָאָדָם כְּפִי הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה, לִפְנֵיכֶם דַּיְקָא, כִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹצֵא אוֹר פָּשׁוּט, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת פְּשׁוּטִים, וּלְפִי הָאָדָם כֵּן נַעֲשֶׂה הַצֵּרוּף: אִם הוּא אָדָם טוֹב, נַעֲשֶׂה צֵרוּף שֶׁל בְּרָכָה. וְאִם לָאו, לְהֵפֶךְ. וְזֶה: לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה – דַּיְקָא, כִּי לִפְנֵי ה' עֲדַיִן אֵין צִיּוּר לַצֵּרוּף הַזֶּה, אִם הוּא בְּרָכָה אִם לָאו.
7
ח׳וְזֶה שֶׁהִתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ בִּלְעָם עַל זֶה: הִנֵּה בָּרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, בָּרֵךְ בְּקָמַץ, גַּם לָקַחְתִּי מַשְׁמַע בִּרְצוֹנוֹ לָקַח…
8