ליקוטי מוהר"ן מ״ז:ט׳Likutei Moharan 47:9
א׳וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח); כְּלוֹמַר, אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינוֹת הֶאָרַת פָּנִים, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּתַפְנוּקִים. וְעַל כֵּן לֹא בְמִסְכֵּנֻת – מֵחֲמַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת – תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, וְלֹא שְׁאָר מַעֲדַנִּים, רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכֹל.
1
ב׳וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי הַשְׁפָּעָתָה מִמִּדַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה:). וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים. נִמְצָא, כִּי הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, כִּי הַהַשְׁפָּעָה מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל.
2
ג׳וְזֶה רֶמֶז (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי; כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים קיט) עַל פָּסוּק: וְאֶת כָּל הַיְקוּם וְכוּ' – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ: קֻשְׁטָא – הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי: קָאֵי – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וּפַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח. אַךְ שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת.
3
ד׳וְעַל כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה, הֵם בִּבְחִינוֹת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְעַל כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי יִהְיֶה בְּחִינוֹת הֶאָרוֹת וּנְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים שֶׁהֵן מְדַקְדְּקִין וְכוּ':
4