ליקוטי מוהר"ן נ״ז:י״אLikutei Moharan 57:11
א׳שַׁיָּךְ לְאוֹת א' וּב':
1
ב׳הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ (שבת קיט:), כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם הַרְכָּבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקְחִים סַם פְּלוֹנִי וְעֵשֶׂב פְּלוֹנִי בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן עֵשֶׂב אַחֵר שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן שׁוֹקְלִין מִכַּמָּה מִינִים. וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, וּמְעָרְבִין אֵלּוּ הַמִּינִים בְּיַחַד, וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה. וְזֹאת הַהַרְכָּבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלַאַת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה – עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ כֹּחַ אַחֵר חָדָשׁ עַל יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁקִּבְּלָה מִכָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וּבְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַהַרְכָּבָה דַּוְקָא מְרַפְּאִין הַחוֹלַאַת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהַרְכָּבָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, אַף אִם יִקַּח הָעֲשָׂבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, עִם כָּל זֶה לֹא יִפְעַל כְּלָל, כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַרְכִּיבָם.
2
ג׳כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא; אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ כִּי אִם חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי נִמְסְרָה לָהֶם לְדָרְשָׁהּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. אֲבָל מֵהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע דָּבָר, כִּי־אִם עַל־פִּי חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים אוֹתָהּ, כִּי הַתּוֹרָה עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַחֲכָמִים מְלַקְּטִין וּמְעָרְבִין וּמַרְכִּיבִין אֶת הַתּוֹרָה, וְדוֹרְשִׁין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהֵם גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין (ב"ב קיא:); וְאַף שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה כָּךְ, הֵם גּוֹרְעִים מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ תֵּבָה, וּבְמָקוֹם אַחֵר מוֹסִיפִין, וּבָזֶה דּוֹרְשִׁין אוֹתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין, כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל יְדֵי חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה לִדְרֹשׁ, וְהֵם יוֹדְעִים לְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הָעֲשָׂבִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְעִקַּר כֹּחָם לְרַפְּאוֹת הוּא עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה, וּלְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ כָּל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים, שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה.
3
ד׳עַל כֵּן הָעִקָּר – שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם, לִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִרְאֶה לוֹ מֵהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בְּהַתּוֹרָה כָּךְ לְפִי דַּעְתּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם. כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ (דברים כה); וְהֵם אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת דַּוְקָא (מכות כב: ע"ש), כִּי הֵם יוֹדְעִים עַל־פִּי הַדְּרָשׁוֹת וְהַמִּדּוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסַר לָהֶם, שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּחֲכָמִים, וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ כַּנַּ"ל:
4