ליקוטי מוהר"ן נ״ז:ו׳Likutei Moharan 57:6
א׳ו כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס, הַבָּא מֵהַכָּבֵד, בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס (ברכות סא:), נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בַּכָּבֵד (זוהר פנחס רלד ותיקון כא). וְהוּא אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבֵד, שֶׁהוּא מָלֵא דָּם.
1
ב׳וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים לְמַטָּה עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו, וְאֵינָם יְרֵאִים מִלְּפָנָיו, כִּי עַל יְדֵי הַכַּעַס נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ט:י״ג): נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. כִּי עִקַּר הַמּוֹרָא שֶׁמִּתְיָרְאִין מִן הָאָדָם, בִּבְחִינַת (בראשית ט׳:ב׳): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁבִּפְנֵי הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם, הָאָדָם הוּא אָדָם, וּכְשֶׁסָּר צֶלֶם, אֲזַי יוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, וְאָז סָר מוֹרָאוֹ.
2
ג׳וְעִקַּר הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בִּפְנֵי הָאָדָם, הִיא חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא, שֶׁנָּתַן לָאָדָם יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, הִיא הַמְּאִירָה בִּפְנֵי אָדָם, בִּבְחִינַת: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו (קהלת ח׳:א׳). וְעַל יְדֵי הַכַּעַס – אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת (פסחים דף סו:), וְאָז צִלּוֹ סָר, וּפָנָיו נוֹפְלִים, בִּבְחִינַת (בראשית ד׳:ו׳): לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; וּכְשֶׁאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם, אֲזַי מוֹרָאוֹ סָר, כִּי נִמְשָׁל כִּבְהֵמוֹת, וְצָרָיו מְצֵרִים לוֹ.
3
ד׳וְעַל־יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית הוּא מְתַקֵּן אֶת פָּנָיו, וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חָכְמָתוֹ, שֶׁהִיא צַלְמוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְאָז הַכֹּל יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו. לְפָנָיו דַּיְקָא, כִּי עִקַּר נְפִילָתָם – מֵחֲמַת הַפָּנִים כַּנַּ"ל.
4
ה׳וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצּוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ. כִּי בְּיוֹם שֶׁאָדָם אוֹכֵל, אָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לְהַמֹּחַ. נִמְצָא בְּיוֹם הָאֲכִילָה, הַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד. וּכְשֶׁמִּתְעַנֶּה, אֲזַי נִזּוֹן הַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְהַמֹּחַ שׁוֹלֵחַ מָזוֹן אַחַר־כָּךְ לְהַכָּבֵד. נִמְצָא, בְּיוֹם הַצּוֹם, נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, וְהַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ.
5
ו׳וְזֶהוּ תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגַם בַּתְּחִלָּה בְּהַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַמֹּחַ, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בְּפָנָיו. וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, הוּא מַכְנִיעַ אֶת הַכָּבֵד, וְנוֹתֵן הַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וּכְשֶׁנִּכְנָע הַכָּבֵד, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְקַטְרְגִים, אֲזַי נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים הָאֲחוּזִים בְּהַכָּבֵד.
6
ז׳וְזֶה אוֹתִיּוֹת צוֹם נוֹטְרִיקוֹן: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו (תהלים פט), שֶׁעַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד, וְנִתְתַּקֵּן מֹחַ הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם, וּמֵאִיר בִּפְנֵי אָדָם. וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם שֶׁבְּפָנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו – מִפָּנָיו דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
7
ח׳אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל, אָז אֵין צָרִיךְ לְצוֹם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ, מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת, קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כ״ב:י׳);
8
ט׳וְאָז נִכְנָע הַכָּבֵד, וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ, בִּבְחִינַת (תרומה קלה:): וְכָל שׁוּלְטָנֵי רֻגְזִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ*.
9
י׳וְאָז: וְכֹלָּא אַהֲבָה, בִּבְחִינַת (שיר השירים ז׳:ז׳): אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וְכָל זֶה מֵעֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ"ל:
10