ליקוטי מוהר"ן ס״ו:ב׳Likutei Moharan 66:2
א׳ב כִּי קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל נִקְשָׁרִים בְּיַחַד, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם. כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן לִבְנוֹת בַּיִת, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב תְּחִלָּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אֵיךְ יִהְיֶה צִיּוּר בִּנְיַן בֵּיתוֹ, וְאָז כְּשֶׁנִּגְמָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דְּמוּת בֵּיתוֹ, אֲזַי מַתְחִיל לִבְנוֹתוֹ. נִמְצָא שֶׁסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה.
1
ב׳וְקֹדֶם שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה נִקְשָׁר עֲדַיִן בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וַאֲזַי נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל. וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּין תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת כֹּחַ, וּבֵין סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִיא בְּחִינַת פֹּעַל.
2
ג׳וְזֶה בְּחִינַת אָלֶף, כִּי א הִיא שְׁתֵּי יוּדִין, וּוָא"ו בְּאֶמְצַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת פַּתָּח. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יוּדִין, הֵם בְּחִינַת יוּ"ד בָּרֹאשׁ וְיוּ"ד בַּסּוֹף, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כֹּחַ וּפֹעַל. הַיְנוּ בְּחִינַת הַיּוּ"ד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יוּ"ד בָּרֹאשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בְּחִינַת כֹּחַ. וְהַיּוּ"ד הַשֵּׁנִי, הִיא בְּחִינַת יוּ"ד שֶׁל הַכִּנּוּי, שֶׁהוּא שֵׁם אֲדֹנָי, שֶׁהוּא יוּ"ד בַּסּוֹף, בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה, בְּחִינַת פֹּעַל.
3
ד׳וּבַתְּחִלָּה שְׁנֵי יוּדִי"ן אֵלּוּ הֵם נִקְשָׁרִין יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הֵם נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּתָּח. הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין אֵלּוּ הַשְּׁנֵי יוּדִי"ן, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כֹּחַ וּפֹעַל כַּנַּ"ל.
4
ה׳וְזֹאת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, הוּא בְּחִינַת הַוָּאו אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי הַיּוּדִי"ן שֶׁל שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַנַּ"ל, כָּזֶה: יאקדונקי. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל הַיּוּ"ד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה. וְכֵן יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל הַיּוּ"ד שֶׁל שֵׁם הַכִּנּוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה.
5
ו׳כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל. כְּגוֹן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם לִבְנוֹתוֹ, וּבְאֵיזֶה זְמַן, וּבְאֵיזֶה צִיּוּר יִהְיֶה נִבְנֶה הַבַּיִת, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר, יֵשׁ גַּם כֵּן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן. וְזֶה בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל יוּ"ד בָּרֹאשׁ, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְכֵן יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל יוּ"ד בַּסּוֹף, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַיּוּדִי"ן כַּנַּ"ל:
6
ז׳וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, שֶׁבַּתְּחִלָּה הֵם נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין כַּנַּ"ל.
7
ח׳כִּי בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, נַעֲשִׂין עַל יְדֵי הַמְתָּקַת חֲרוֹן אַף. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וְאֵצֶל בְּנֵי אָדָם.
8
ט׳וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲרוֹן אַף, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּחִינוֹת עָשָׁן שֶׁיּוֹצֵא מִנְּחִירָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ח:ט׳): עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. וְזֶה הֶעָשָׁן מַזִּיק לְפַרְנָסָה, [שֶׁעַל יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, זוֹכֶה לֶאֱמֶת, בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתִי, בִּבְחִינוֹת: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו; שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כְּדִלְקַמָּן].
9
י׳כִּי הֶעָשָׁן מַזִּיק לָעֵינַיִם, בִּבְחִינַת (משלי י׳:כ״ו): כֶּעָשָׁן לָעֵינָיִם; שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְכוּ'. כִּי כַּעַס מַזִּיק לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכַּעַס מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת (עיין לעיל בסימן נט). וְצָרִיךְ לְשַׁבֵּר וּלְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף, דְּהַיְנוּ לְהַמְתִּיק הֶעָשָׁן וּלְבָרְרוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחַ, דְּהַיְנוּ רוּחַ אֲוִירִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהִתְבָּרְרוּת הֶעָשָׁן.
10
י״אוְזֶה הָרוּחַ, שֶׁהוּא הַמְתָּקַת הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף, הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד׳:כ׳): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּא בְּחִינַת זֶה הָרוּחַ אֶל בְּחִינַת הַיָּדַיִם, עֲדַיִן הוּא קֹדֶם הַהֲוָיָה. כִּי עִקַּר הַהֲוָיָה, הוּא בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם כְּלֵי הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם הוּא עִקַּר הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת הָרוּחַ, בִּבְחִינַת (תהילים ל״א:ו׳): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, וּבִבְחִינַת (איוב י״ב:י׳): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ.
11
י״בוְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרוּחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם, עֲדַיִן שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, בְּחִינַת שְׁנֵי הַיָּדַיִם – יָמִין וּשְׂמֹאל, הֵם שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד עֲדַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְתְּחוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל. כִּי עֲדַיִן הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל, וַאֲזַי אֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ"ל. וְאָז עֲדַיִן בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז הֵן נִקְשָׁרִים יַחַד כַּנַּ"ל.
12
י״גוְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אָז הוּא גְּמַר הַבְּרִיאָה, וְאָז נִפְתָּחִין הַיָּדַיִם, וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ח:י״ג): אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם; כִּי אָז יֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶכֵּר בֵּין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת אַף יָדִי – אַף דַּיְקָא כַּנַּ"ל.
13
י״דוְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – שֶׁהַיָּדַיִם נִפְתָּחִין וְנִכָּרִין בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ"ל. וְזֶה: אֶת יָדֶיךָ – בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִי"ן הַנַּ"ל (כמ"ש בזוהר ובתיקונים בהקדמה דף ז: ומובא בפע"ח בשער הזמירות פ"ה עיי"ש), אַל תִּקְרֵי יָדֶךָ, אֶלָּא יוּדֶיךָ, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִי"ן הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם יָמִין וּשְׂמֹאל כַּנַּ"ל:
14
ט״ווְזֶהוּ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – סוֹפֵי־תֵּבוֹת חֲתָךְ, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁהַיָּדַיִם נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין, וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וְכוּ' כַּנַּ"ל.
15
ט״זוְזֶה חֲתָךְ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים רוּחַ (כמובא בפע"ח שם), הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַיּוּדִי"ן, שְׁנֵי הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל, כְּשֶׁנִּפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ פּוֹתֵחַ אֶת וְכוּ', בִּבְחִינַת פַּתָּח הַנַּ"ל.
16
י״זוְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְתָּקוֹת הַחֲרוֹן אַף, בִּבְחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' כַּנַּ"ל. וְזֶה: פּ'וֹתֵחַ אֶ'ת יָ'דֶךָ – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת: אַפִּי, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ וְכוּ' הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ וְכוּ', נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל:
17
י״חוְכָל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת תְּלוּיִין גַּם כֵּן בָּזֶה, בִּבְחִינַת הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם הַנַּ"ל, בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל כַּנַּ"ל. כִּי יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ"ב): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה, לִידֵי עֲבֵרָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַיָּדַיִם הַנַּ"ל.
18
י״טוּבַתְּחִלָּה הָעֲבֵרָה בְּכֹחַ, שֶׁחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא רָשָׁע גָּמוּר, וְחָשׁוּב כְּמֵת, כִּי רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים (ברכות יח:).
19
כ׳וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פח): כְּמוֹ חֲלָלִים שׁוֹכְבֵי קֶבֶר וְכוּ'; הַיְנוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים. וְזֶהוּ: מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ – נִגְזָרוּ לְשׁוֹן חֲתָךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת חִתּוּךְ הַיָּדַיִם, בְּחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – סוֹפֵי־תֵּבוֹת חֲתָךְ. וּמִנְּפִילַת חִתּוּךְ וְהִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם אֵלּוּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשֶׂה הָעֲבֵרָה בִּבְחִינוֹת: וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ – לְשׁוֹן חֲתָךְ כַּנַּ"ל.
20
כ״אוְעַל כֵּן מוֹעִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲבֵרָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא חֲרָטָה, שֶׁמִּתְחָרֵט עַל הָעֲבֵרָה, בְּחִינוֹת (נדרים כב:): פֶּתַח חֲרָטָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פַּתָּח כַּנַּ"ל, בְּחִינוֹת פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ כַּנַּ"ל:
21