ליקוטי מוהר"ן ס״ט:ז׳Likutei Moharan 69:7
א׳וְהִנֵּה, לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים רוֹצֶה בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁרוֹצֶה אֶת מָמוֹנוֹ, וְחָפֵץ גַּם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַכְנִיס צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
1
ב׳וְהַנָּבִיא הִזְהִיר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ט״ו-ט״ז): וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד, כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. הַכַּוָּנָה: אִם אֵין דַּי לְךָ בְּחֶלְקְךָ, וְאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מָמוֹנְךָ, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְךָ, עַל כֵּן שַׁלַּח. הַיְנוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה תַּקָּנָה לָזֶה, שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת שַׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם;
2
ג׳כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי מַה שֶּׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, הוּא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת נוּקְבָא, בִּבְחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת עָלֶיהָ, הֵם יוֹנְקִים מִמֶּנָּה וּמְחַסְּרִים אוֹרָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ מָמוֹן. אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה, הוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י׳:ב׳), הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָיָה מִקֹּדֶם "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת". וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, בְּחִינוֹת אֵשֶׁת נְעוּרָיו, וְלֹא לִבְגֹּד בָּהּ, וְזֶה: כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:
3