ליקוטי מוהר"ן ע״ו:ה׳Likutei Moharan 76:5
א׳עַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ'; וּכְמָה שֶׁכָּתוּב: הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ וְכוּ'. [כִּי חִדּוּשׁ הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל חָדָשׁ, וְשִׂכְלוֹ הֹלֵךְ וְגָדוֹל בְּכָל פַּעַם, זֶהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי יְדִיעַת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו בִּרְאִיָּה יָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים].
1
ב׳וּבְכֹחַ הָרְאוּת יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, כִּי מִי שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ יָפֶה, יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת. אֲבָל מִי שֶׁאֵין כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ חָזָק, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה.
2
ג׳כֵּן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁמֹּחוֹ צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד בְּלִי עִיּוּן, וְיֵשׁ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִקֹּדֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְאִם יְדַבֵּר מִקֹּדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יִהְיֶה הַדִּבּוּר בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וְהוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ צַח, הוּא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים וַחֲסָדִים,
3
ד׳כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וְאֵל הוּא חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה' הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'.
4
ה׳אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאָיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְתַרְגּוּמוֹ: וְיַעְדִּי ה יָת טִפְּשׁוּת לִבָּךְ. וּבְאֵיזֶה תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.
5
ו׳כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, דְּקָשֶׁה, שׁוֹבָבִים מַשְׁמַע דְּמֵעִקָּרָא בְּלֹא שׁוּם רֹשֶׁם. וְאֶרְפָּא, מַשְׁמָע שֶׁיִּשָּׁאֵר רֹשֶׁם. וּמְשַׁנִי, כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה. כִּי מֵאַהֲבָה אֵין נִשְׁאָר שׁוּם רֹשֶׁם, וְיֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי עִיּוּן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ:
6