ליקוטי תפילות, חלק א ק״לLikutei Tefilot, Volume I 130

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה קצ"א - אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְכוּ' שַּׁ"י עוֹלָמוֹת]
יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ,

ב׳שֶׁזֶּה עִקָּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה.

ג׳וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְהַנְחִיל אוֹהֲבֵי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁכָּל הַשַּׁי עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֶׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁי עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה.

ד׳וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁי עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁי עוֹלָמוֹת:

ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּיהִנֹּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו,

ו׳כִּי הִרְבֵּתִי לִפְשֹׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק.

ז׳אַךְ כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר. עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵנוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה,

ח׳מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה. הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעוֹנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים, הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.

ט׳רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם אָנֹכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁי עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת,

י׳וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר. רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.

י״ארַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, בְּכֹחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה.

י״בעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה.

י״געָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבֻלְבָּלוֹת. וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

י״דיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן: