ליקוטי תפילות, חלק א קל״וLikutei Tefilot, Volume I 136

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה רי"ג - דַּע שֶׁיֵּשׁ שֵׁם]
אַתָּה סֵתֶר לִי [כָּאן צָרִיךְ לְהַפְסִיק מְעַט, עַיֵּן לקו"מ ריג], מִצַּר תִּצְרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻּכּוֹ בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.

ב׳מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עַל כָּל עֲיָירוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוֹלְכִין וּמְסַבְּבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶאֱמֹר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ.

ג׳חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבוֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לִנְגֹּף, אוֹ לְהַזִּיק וּלְהַחֲלִישׁ חַס וְשָׁלוֹם.

ד׳רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת,

ה׳זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ, אוֹתָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

ו׳וְתִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אוֹתָם (מִיִּשְׂרָאֵל) אֲשֶׁר כְּבָר הִכִּיתָ אוֹתָם בְּאֵיזֶה חֹלִי אוֹ מַכְאוֹב, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְרַפְּאֵם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף,

ז׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ (וּבִפְרָט לַחוֹלֶה פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית), כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. אֵל חַי וְקַיָּם, מְחַיֶּה חַיִּים, תֶּן לָנוּ חַיִּים וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גְּאָלֵנוּ מִמָּוֶת פְּדֵנוּ מִשַּׁחַת.

ח׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָמִי אוֹרְבִים עָלֵינוּ בְּכָל־עֵת, וּבִפְרָט עַל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְתִּיר וּלְהַצְפִּין אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מֵהָאוֹרְבִים הַמְסַבְּבִים עָלָיו.

ט׳רַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עַל כָּל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַצִּילֵם (וְהַסְתִּירֵם) בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין.

י׳רַחֵם עָלֵינוּ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה.

י״אחוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

י״במָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, שׁוֹמֵר פְּתָאִים יְהֹוָה, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ, בְּאֵיזֶה שֵׁם, לְהַסְתִּיר וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מִכָּל פְּגָעִין וּמַרְעִין בִּישִׁין, וּמִכָּל מִינֵי גְזֵרוֹת רָעוֹת בֵּין קֹדֶם גְּזַר־דִּין וּבֵין לְאַחַר גְּזַר־דִּין.

י״גרַחֵם עֲלֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהָאוֹרְבִים וְהַמַּסְטִינִים לִכְנֹס וּלְהִתְאַחֵז חַס וְשָׁלוֹם, תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה, אֲשֶׁר אַתָּה מְכַסֶּה וּמַסְתִּיר בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (הַטְּהוֹרִים) וְהַנּוֹרָאִים.

י״דוְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת. שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ.

ט״וכִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.

ט״זיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן: