ליקוטי תפילות, חלק א קמ״וLikutei Tefilot, Volume I 146

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה ער"ה - דַּע שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד]
הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַנִי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי.

ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר.

ג׳רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתֵן לִי עֵצָה שְׁלֵמָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ, בְּאֹפֶן שֶׁאַתְחִיל עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהָכִין אֶת עַצְמִי עַל הַדֶּרֶךְ הָרָחוֹק שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ בּוֹ בְּלִי סָפֵק, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵין אִישׁ נִמְלָט מִמֶּנּוּ, וְהַדֶּרֶךְ רָחוֹק וּמְסֻכָּן מְאֹד, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְהָכִין אֶת עַצְמִי כְּלָל,

ד׳אוֹרְחָא רְחִיקָא, וַאֲפִלּוּ זַוְדָּא קַלִּילָא לֵית לִי,

ה׳אוֹי, מָה אֶעֱשֶׂה, לֹא דַי שֶׁאֵין לִי צֵדָה לְדֶרֶךְ רָחוֹק וְנוֹרָא וּמְאֻיָּם כָּזֶה, אַף־גַּם אֲנִי בַּעַל חוֹב גָּדוֹל בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, חוֹבוֹת רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד,

ו׳וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים שָׁם וְעוֹמְדִים מוּכָנִים בְּכָל עֵת לִתְבֹּעַ וְלִנְגֹּשׂ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם אֶצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל עֵת וָרֶגַע, עַל כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן, עַל כָּל מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה.

ז׳אוֹי, מָה אֶעֱשֶׂה, מִי יַעֲמֹד בַּעֲדִי, וּמִי יָקוּם בְּפָנַי, אוֹי, אוֹי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל, וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ:

ח׳וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְהֵטִיב אֶת מַעֲשַׂי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָסוּר עוֹד מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

ט׳וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּמִצְוֹת כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין מֵהַמִּצְוֹת שֶׁלִּי נֵרוֹת קְדוֹשׁוֹת הַרְבֵּה, וּמִכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.

י׳וְתַחְמֹל עָלַי וּתְזַכֵּנִי לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְלַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,

י״אעַד שֶׁאֶזְכֶּה בָּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי וּזְמַנִּי לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, לְהָשִׁיב נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם סִיג וּפְגָם, וַאֲתַקֵּן בְּחַיַּי כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי וְשִׁחַתְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים,

י״בוּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְוַדּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבִפְרָט סָמוּךְ לְמִיתָתִי אֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּכָל מִינֵי וִדּוּיִם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וּבִבְכִיָּה רַבָּה וַעֲצוּמָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָאֲמִתִּיִּים עָלַי, שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי אֶת כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים,

י״גוְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רֹשֶׁם וְזֵכֶר כְּלָל, רַק כָּל הָעֲוֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לְזְכֻיּוֹת. וְתִהְיֶה מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. וְתִהְיֶה יְצִיאָתִי מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתִי לָעוֹלָם בְּלִי חֵטְא וּפְגָּם כְּלָל.

י״דוְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קַיָּם וְחָזָק בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה קֹדֶם יְצִיאַת נִשְׁמָתִי, לִקְרוֹת אָז קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה,

ט״ווּלְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה, וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה,

ט״זוּלְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּלֵב שָׁלֵם, עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתִי מִתּוֹךְ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתֻכְלַל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי מִיַּד בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתַעֲלֶה וְתִרְאֶה בְּאוֹר פָּנֶיךָ,

י״זוְתִהְיֶה נַפְשִׁי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְהֹוָה אֱלֹהַי בְּתוֹךְ כְּלָל נַפְשׁוֹת (הַצַּדִּיקִים) הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:

י״חרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ. מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי וְכָל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ עַד הֵנָּה,

י״טאֲבָל חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וַעֲדַיִן אַתָּה מְחַיֶּה אוֹתִי, וְאַתָּה מְחַזְּקֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ עֲדַיִן לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ פְּלֵטָה, לְפַלֵּט וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט,

כ׳אָדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, גּוֹאֵל חָזָק, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלַי וּמַהֵר לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ מִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם.

כ״אאוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי, אוֹי, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְבַקֵּשׁ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד כָּזֶה, בְּבִלְבּוּל כָּזֶה, בִּרְגִילוּת לֹא טוֹבִים כָּאֵלֶּה, בְּרִפְיוֹן יָדַיִם כָּזֶה, בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף כָּזֶה.

כ״באֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רוֹאֶה עֲדַיִן חֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים עָלַי בְּלִי שִׁעוּר, חֲסָדִים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.

כ״גחַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי מְאֹד מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר. אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵנִי. בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.

כ״דעַל כֵּן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לִשְׁטֹחַ אֵלֶיךָ כַּפַּי, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

כ״הוְתִשְׁלַח בְּלִבִּי עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד,

כ״ועַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ וּתְמִימֶךָ הַזּוֹכִים לְרַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז, אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא, אַשְׁרֵי חֶלְקָם.

כ״זוְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין נֵרוֹת קְדוֹשׁוֹת מִכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁאַתָּה מְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת בְּחַיַּי, וְאֵצֶל אֵלּוּ הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת אֶזְכֶּה בְּעֵת מִיתָתִי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא, וְלֹא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ:

כ״חמָלֵא רַחֲמִים, הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאֹל, אֲבָל מִמְּךָ לֹא יִקְשֶׁה וְלֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר. וַאֲנִי מַאֲמִין בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבְטוֹבוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאִים וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים,

כ״טשֶׁעֲדַיִן יֵשׁ גַּם לִי תִקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל זֶה בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים הַנּוֹרָאִים וְהַנִּשְׂגָּבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים תָּמִיד, וּבִלְעָדָם אֵין לָנוּ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים,

ל׳אֲבָל בְּכֹחָם הַגָּדוֹל אָנוּ נִשְׁעָנִים לְחַלּוֹת וּלְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ עַל כָּל הַגְּדוֹלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי כֹחָם וּזְכוּתָם מַסְפִּיק גַּם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי.

ל״אעָזְרֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה.

ל״בחֲמֹל עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְדַלֵּג וּלְקַפֵּץ עַל כָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

ל״גוִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים.

ל״דוְנֶאֱמַר, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי יְהֹוָה גָּמַל עָלָיְכִי. כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.

ל״התּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. אָמֵן וְאָמֵן: