ליקוטי תפילות, חלק ב י״חLikutei Tefilot, Volume II 18

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה י"ז בְּסוֹפָהּ - דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין]
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

ב׳מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד,

ג׳וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים,

ד׳כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהֹוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי.

ה׳עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבוֹא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת,

ו׳אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַּמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן,

ז׳שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעֹצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאֹפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי.

ח׳וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כֹּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת,

ט׳וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב. וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

י׳וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים,

י״אלְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים,

י״ברַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל.

י״גוּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַעְתִּי, וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.

י״דוְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל.

ט״ווְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל,

ט״זלְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר גַּם עִם יְהֹוָה וְעִם אֲנָשִׁים, וְאֶמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם,

י״זבְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְהִתְוָעֵד עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּלְקַבֵּל מִנְּקֻדָּתָם הַטּוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב לַיהֹוָה,

י״חוּלְהָאִיר בָּהֶם מִנְּקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, וּלְחוֹנֵן אוֹתָם בַּאֲמִתַּת הַדַּעַת שֶׁל נְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, לְהוֹדִיעָם אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְפָּן בִּי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.

י״טחוּס וַחֲמֹל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.

כ׳חוּסָה עָלַי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כִּי כְבָר פָּנָה יוֹם, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וַעֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹם אֶחָד בְּלִי פְּגָמִים הַרְבֵּה.

כ״ארַחֵם עָלַי מֵעַתָּה לְהַחֲיוֹת מְעַט פְּלֵטָתִי הַנִּשְׁאֶרֶת, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה בְּכֹחֲךָ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ.

כ״באַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי: