ליקוטי תפילות, חלק ב כ׳Likutei Tefilot, Volume II 20

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה כ"ב - בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה]
לְז' אֲדָר הִילּוּלָא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה

ב׳רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכֹּן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.

ג׳זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית,

ד׳כִּי כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ רְצוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת, בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת.

ה׳וְגַם כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גֹדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא שָׂנוּא בְּעֵינֶיךָ מְאֹד, כִּי הַגַּדְלוּת וְהַגַּבְהוּת הוּא תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל גְּבַהּ־לֵּב, וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה וְכַאֲשֵׁרָה.

ו׳וְעַתָּה לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ יִזְכֶּה בַּעַר וְנַעַר וַחֲסַר דֵּעָה כָּמוֹנִי, לֵידַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בָּזֶה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה,

ז׳בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה, בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁיִּגְבַּהּ לִבִּי בְּדַרְכֵי יְהֹוָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וּפְנִיּוֹת,

ח׳רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לַעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:

ט׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים בְּלִי שִׁעוּר יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.

י׳כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהַכְנָעָה וְהָעֲנָוָה, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה הַנִּקְרֵאת חֲנוּפָּה, וְלִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתִּי כְּלָל לְעוֹלָם, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק,

י״אהֵן בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי לְבַל אֶפֹּל בְּדַעְתִּי כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּעֹז וְחֶדְוָה תָמִיד, וְחֶדְוַת יְהֹוָה יִהְיֶה מְעֻזִּי.

י״בוְהֵן בְּעִנְיָן הַהַנְהָגָה עִם בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַז וְחָזָק כַּנָּמֵר נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְבַלְבְּלִים וְהַמַּחֲלִישִׁים דַּעַת הָרוֹצִים לִכְנֹס בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים,

י״גבִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר נִתְרַבָּה הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּטֵּגוֹרְיָא וְהַסִּכְסוּכִים בֵּין הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, וּבֵין כָּל הָעוֹלָם,

י״דעַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲלִישׁ דַּעַת הַמַּתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת יְהֹוָה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַהִתְגָּרוּת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם,

ט״ואֲשֶׁר בְּעִנְיָן זֶה אָסוּר לְהָאָדָם לִהְיוֹת עָנָיו וְנִכְנָע וְשָׁפָל כְּנֶגְדָּם, אַדְרַבָּא, צָרִיךְ לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגְדָּם לְבַל יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאַל יוּכַל לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם,

ט״זוְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ הַרְבֵּה מֵהַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִים עָלָיו וּמִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ וּמַחֲלִישִׁים דַּעְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לוֹ לְהִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם,

י״זאַדְרַבָּא, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגְדָּם בְּכָל עֹז, וְיֹאמַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!

י״חכִּי הַצַּדִּיקִים הָעֲנָוִים בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מִכָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, הֵם אוֹחֲזִים בְּיַד כָּל הַשְּׁפָלִים וְהָרְחוֹקִים, וּמְחַזְּקִים גַּם אוֹתִי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

י״טוְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁאֵדַע תָּמִיד פְּחִיתוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת,

כ׳וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַדַּעַת, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא אֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם כְּלָל.

כ״אוְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי תָמִיד בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הָאוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ תָמִיד, וּמְזָרְזִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל:

כ״בוְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְחַזְּקָם בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת.

כ״גכַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ עַל זֶה עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה.

כ״דאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם.

כ״הוּבְעֹצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, גַּם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִמְנַע מִמֶּנִּי מְאֹד. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן, מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר,

כ״וכְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הֲיִפָּלֵא מֵיהֹוָה דָּבָר, הֵן כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה. וְאַתָּה יָכוֹל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית.

כ״זוְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ, וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינַי מִכֻּלָּם וְלֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶהְיֶה עַז וְחָזָק לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל וּמַחֲלִישׁ דַּעַת.

כ״חזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה וְהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ.

כ״טחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּעִנְיָן הַהַכְנָעָה שֶׁטּוֹעִים בָּזֶה הָעוֹלָם הַרְבֵּה. לַמְּדֵנִי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

ל׳זַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת בְּכָל־עֵת, בְּמֹחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקָּר תַּכְלִית הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית, כִּי בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ.

ל״אעָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, הַטֵּה יְהֹוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי. כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל. כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ. יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ.

ל״בעָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֲנֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי לְךָ לְבַד הוֹחָלְתִּי, לְךָ לְבַד אֲנִי קוֹרֵא, לְךָ לְבַד אֲנִי מְצַפֶּה, לִישׁוּעָתְךָ לְבַד אֲנִי מְחַכֶּה,

ל״גלְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים לְבַד תְּלוּיוֹת עֵינַי וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם. אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.

ל״דכָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ. שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ.

ל״התֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי. רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא, רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא, רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא.

ל״ווַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. אָמֵן וְאָמֵן: