ליקוטי תפילות, חלק ב כ״בLikutei Tefilot, Volume II 22

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה כ"ה - הִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל]
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.

ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד. זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רֹב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי.

ג׳וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל־עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים.

ד׳וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת, בְּדִבְרֵי־חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

ה׳וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר.

ו׳עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי,

ז׳כִּי יָדַעְתָּ, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים.

ח׳וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתֹּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי,

ט׳וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְּרֻבִּים מְאֹד מְאֹד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וְאַתָּה יְהֹוָה עַד מָתָי, מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

י׳כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר,

י״אאֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כֹּחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת.

י״באֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאֹד מְאֹד, וְגֹדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדָעְתָּ,

י״גוּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכֹל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי,

י״דכִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים,

ט״ובְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בְּכָל עֵת.

ט״זכִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעֹק וְלִזְעֹק וּלְהִתְפַּלֵל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ וְלִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ,

י״זוּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאֹד לִפְשֹׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

י״חמָה אֲדַבֵּר, אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי. מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם,

י״טבִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי.

כ׳אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק,

כ״אלוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:

כ״בעַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפֹּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים,

כ״גבְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר.

כ״דשֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת:

כ״הוְתִפְתַּח אֶת עֵינֵי שִׂכְלִי וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר גִּלּוּ אֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תוֹרָה בָּעוֹלָם.

כ״ובְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

כ״זעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן כַּוָּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמַד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים,

כ״חוּלְסַדֵּר תְּפִלּוֹת נָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְהַמְרֻמָּזִים בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לָהֶם מְהֵרָה.

כ״טוְאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ עַל־יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם.

ל׳וְאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אֵיזֶה זְמַן עַל פִּי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחַת,

ל״אוּלְהַפְצִיר וּלְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג הָעֲבוֹדָה הַנֶּאֱמָרָה בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֵת כָּל הַנֶּאֱמַר שָׁם, וְתִהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתִי בְּכָל אוֹתָהּ הָעֵת וְהַזְּמַן עַל פִּי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה.

ל״בוְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לֵילֵךְ זְמַן מְסֻיָּם עִם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲחֶרֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ עִם כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וּלְכַוֵּן כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת.

ל״גוְאִם אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה מְאֹד מְאֹד עַתָּה, בְּעֵינֶיךָ אֵין שׁוּם דָּבָר רָחוֹק, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, הֵן כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, וְאַתָּה עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם:

ל״דעָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ כִּי אִם לִשְׁטֹחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי,

ל״הרַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי,

ל״וכִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ.

ל״זוּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצֹא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,

ל״חוּלְסַדֵּר תְּפִלָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזֹּאת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד:

ל״טיָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד. אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.

מ׳אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו. לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיהֹוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן.

מ״אהוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

מ״בהוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת.

מ״גכִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ.

מ״דיְּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה,

מ״האֲשֶׁר עַל־יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סֵפֶר 'תְּהִלִּים' מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת.

מ״וכִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכֹחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

מ״זוּבְכֹחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת,

מ״חבְּכֹחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנֹכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה,

מ״טוּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת,

נ׳שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמֹר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאוּלָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט,

נ״אשֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

נ״ביִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: