ליקוטי תפילות, חלק ב ג׳Likutei Tefilot, Volume II 3

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה ג' - פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ]
רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים.

ב׳וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי שׁוּם מַחֲלָה וּמֵחוֹשׁ וּכְאֵב כְּלָל.

ג׳וַאֲפִלּוּ בְּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חוֹלָאַת אוֹ מֵחוֹשׁ עַל פִּי גְזֵרַת דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם לִמְסֹר עַצְמֵנוּ חָלִילָה, לְיַד הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד.

ד׳כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא יוֹדֵעַ לְרַפֹּאת הַחוֹלָאַת וְהַמֵּחוּשׁ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,

ה׳אֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָתָם מְאֹד, כִּי אֵין שׁוּם רוֹפֵא מֻמְחֶה וְחָכָם, שֶׁיוּכַל לֵידַע וּלְכַוֵּן הַסַּם הַמְיֻחָד לְרַפֹּאת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כְּפִי גְּזֵרַת דִּינֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ שֶׁלֹּא יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי.

ו׳אֲשֶׁר עַל־כֵּן אִי אֶפְשַׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דַיְקָא שֶׁנִּגְזְרוּ עַל רְפוּאָתוֹ, וּמִי הוּא הֶחָכָם שֶׁיֵּדַע כָּל זֶה,

ז׳מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרֹב הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הֵם נִבְעָרִים מִדַּעַת חָכְמַת הָרְפוּאוֹת, וְאֵינָם בְּקִיאִים הֵיטֵב בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה,

ח׳כִּי הִיא חָכְמָה עֲמוּקָה וְיֵשׁ בָּהּ חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר וְתַכְלִית, אֲשֶׁר עַל־פִּי־רֹב אִי אֶפְשַׁר לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,

ט׳וּבִתְנוּעָה קַלָּה הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמַפְסִידִים וּמְקַלְקְלִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמְּתַקְּנִים לִפְעָמִים, וְהֵם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם, וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יָדָם, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ עַל־יְדֵי הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, מֵאֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל,

י׳וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפְאִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹדִים עַל זֶה בְּעַצְמָן, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לֵידַע חָכְמָה זֹאת עַל בּוּרְיָהּ, וְהוֹדוּ וְלֹא בוֹשׁוּ, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִמְנֹעַ מֵרְפוּאוֹת:

י״ארִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּקַּע הָעוֹלָם הַרְבֵּה בְּטָעוּת זֶה לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, מִיָּמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִמְּבוּכָה זֹאת,

י״בוּבִפְרָט מֵחֲמַת גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל סוֹבְלֵי חוֹלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵם מוֹסְרִים עַצְמָן לְיַד הָרוֹפְאִים לְבַקֵּשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה לְמַכּוֹתָם,

י״גאֲבָל רֻבָּם כְּכֻלָּם תּוֹחַלְתָּם נִכְזָבָה, וְהָרוֹפֵא לֹא יִגְהֶה מֵהֶם מָזוֹר, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כַּאֲשֶׁר רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְהַגְהוֹת מְזוֹרָם וְלַחֲבֹשׁ חָלְיָם:

י״דעַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, רוֹפֵא אֱמֶת, רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִצְטָּרֵךְ לְאֵיזֶה רְפוּאָה לָנוּ אוֹ לִבְנֵי בֵיתֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, לְבַל נֵלֵךְ וְנִדְרֹשׁ אַחַר הָרוֹפְאִים, רַק נִדְרֹשׁ וּנְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה תָּמִיד.

ט״ווּתְחַזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ לְהַאֲמִין וְלִבְטֹחַ בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ וִירֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְתַעֲזֹר לָנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ תָמִיד,

ט״זוְתַזְמִין לָנוּ בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ מֵהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתֵּן לָהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְתִּיקוּ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּבְנֵי בֵיתֵנוּ, עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוּרֵנוּ.

י״זוְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף.

י״חרְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ (וּבִפְרָט לְהַחוֹלֶה פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית), כִּי אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה,

י״טכִּי אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל שׁוּם רוֹפֵא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים.

כ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל הַסּוֹבְלֵי חוֹלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת,

כ״אמָלֵא רַחֲמִים. רַחֵם עֲלֵיהֶם וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם, וְתִרְאֶה וְתַשְׁגִּיחַ בְּעָנְיָם וּמַכְאוֹבָם, וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפֹּאתָם לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם חִישׁ קַל מְהֵרָה,

כ״בוִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהֵסִיר יְהֹוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.

כ״גוְנֶאֱמַר, וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.

כ״דוְנֶאֱמַר, וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: