ליקוטי תפילות, חלק ב ל׳Likutei Tefilot, Volume II 30

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה מ"ו - מְסִירַת־נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל]
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל־חָי.

ב׳כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם.

ג׳צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.

ד׳הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:

ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמּוֹנְעִין אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים,

ו׳אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֶגְדֵּנוּ, כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל וְכִנְחָלִים שׁוֹטְפִים וְנַהֲרֵי אֵשׁ, סַבּוּנוּ גַּם סְבָבוּנוּ מִכָּל צַד. סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד,

ז׳וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ. אֲבָל אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן אַתָּה בְּעַצְמְךָ נִסְתָּר בָּהֶם מֵרֹב אַהֲבָתְךָ אֶת כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

ח׳וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת יָכוֹל לָגֶשֶׁת לְתוֹךְ חֶשְׁכַּת הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל, דְּהַיְּנוּ לְתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, וְלִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר וְנֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ט׳אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי הַחֲסַר דֵּעָה, אֲשֶׁר מֵעֹצֶם חֶסְרוֹן דַּעְתִּי אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק זֶה כַּמָּה זְמַנִּים, שֶׁאֵינִי מִתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמַּפְסִיקִים לְפָנַי כְּחוֹמוֹת מַמָּשׁ.

י׳וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ קְצָת, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינָם מְנִיעוֹת כְּלָל.

י״אאֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנַי כָּל כָּךְ, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם. עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, שֶׁתּוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי וְתוֹדִיעֵנִי דַעַת וּתְבוּנָה וְחָכְמָה וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל עֵת,

י״בבְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וְלַעֲבֹר וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הַמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנַי,

י״גוְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם וּבְדִמְיוֹן בְּעַלְמָא, וּמִי שֶׁמְּחַזֵּק לִבּוֹ וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם מִתְבַּטְּלִים כְּנֶגְדָּם לְגַמְרֵי,

י״דעַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מֵאֲחֵרִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִתַּאֲווֹת גּוּפִי הַמְגֻשָּׁם, הֵן כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַמּוֹנְעִים מִדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת,

ט״וכֻּלָּם אֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְסַלֵּק לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי שֶׁתִּתֵּן בְּלִבִּי כֹחַ וּגְבוּרָה לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּלִבִּי בִּגְבוּרָה גְּדוֹלָה וּבְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וְלִבְלִי לִירָא וְלִפְחֹד מֵהֶם כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם:

ט״זוּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמְּנִיעוֹת הַמֹּחַ, שֶׁהֵם כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים עַל הַמֹּחַ לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, אוֹ לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם אַחֲרֵי מִדּוֹתֶיךָ,

י״זשֶׁאֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַמֹּחַ הֵם גְּדוֹלִים מִכָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי שֶׁמֹּחוֹ וְלִבּוֹ חָזָק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֵין שׁוּם מְנִיעָה שֶׁתִּמְנָעֵהוּ.

י״חאֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מֹחוֹ וְלִבּוֹ חֲלוּקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיקִים, וְנוֹפְלִים בַּלֵּב קֻשְׁיוֹת עֲלֵיהֶם, אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת קָשִׁים מִכֻּלָּם.

י״טוְעַל־זֶה בָּאתִי לִצְעֹק וְלִזְעֹק וְלִקְרֹא אֵלֶיךָ, כִּי אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי אִם לִצְעֹק אֵלֶיךָ. אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן. שְׁמַע יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:

כ׳וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי וּמַלְּטֵנִי וּפְדֵנִי מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וּסְפֵיקוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת הַמֹּחַ, לְבַל אֶסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא יַעֲלוּ וְלֹא יָבוֹאוּ עוֹד עַל לִבִּי וְדַעְתִּי וּמֹחִי כְּלָל,

כ״ארַק אֶזְכֶּה תָמִיד לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה ונְכוֹנָה בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּבִלְבּוּל וּנְטִיָּה אֶל הַצַּד כְּלָל,

כ״בעַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסָכִים הַגַּשְׁמִיִּים מִבְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, אוֹ מִתַּאֲווֹת גּוּפִי, לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְ

כ״גלִכְנֹס בְּדַרְכֵי יְהֹוָה בֶּאֱמֶת, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְהַתְחִיל וְלִגְמֹר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, חִישׁ קַל מְהֵרָה.

כ״דוּתְרַחֵם עָלַי בְּכָל עֵת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם, קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת לְהַרְהֵר אַחַר הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתֵּכֶף אֶזְעַק וְאֶצְעַק וְאֶקְרָא אֵלֶיךָ בְּקוֹל חָזָק מֵעִמְקֵי הַלֵּב, וְאַתָּה תַעֲנֵנִי מִיָּד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,

כ״האֲשַׁוֵּעַ וְתֹאמַר הִנֵּנִי, כִּי אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמְּנִיעוֹת, בִּפְרָט כְּנֶגֶד מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

כ״ועָלֶיךָ לְבַד אֲנִי נִשְׁעָן וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אֲנִי בּוֹטֵחַ, שֶׁתּוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר לִכְנֹס לְתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת דַּיְקָא,

כ״זכִּי גַּם בָּהֶם עַצְמָן נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וּמְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְהֹוָה .

כ״חוְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְסַבֵּב עִם הָאָדָם, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּדְמֶה לִמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים מִדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל לְטוֹבָה וִישׁוּעָה נִפְלָאָה.

כ״טרַחֵם עָלֵינוּ וְלַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ, וְתֵן לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כֹּחַ וּגְבוּרָה בַּלֵּב מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁמֵּעַתָּה לֹא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד עוֹד מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם,

ל׳רַק אֶהְיֶה בְּכָל עֵת, כְּגִבּוֹר עָרוּךְ מִלְחָמָה, בְּלִי שׁוּם פַּחַד מִשּׁוּם תַּאֲוָה וּמִשּׁוּם מַחֲשָׁבָה וּבִלְבּוּל, וּמִשּׁוּם אָדָם, וּמִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל,

ל״אבְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְלֹא אֶפְגֹּם שׁוּם פְּגָם כְּלָל, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְלֹא בִּרְאִיַּת עֵינַיִם וּבִשְׁאָר חוּשִׁים.

ל״בוּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי לְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כֻּלָּם וְלִכְנֹס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:

ל״גאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֵם עָלַי, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי בְּרַחֲמִים, כִּי אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְעַל כֹּחָם הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי.

ל״דרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, עָזְרֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

ל״העֲנֵנוּ יְהֹוָה כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנַחְנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וְעִקָּר הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶּׁתַּאֲווֹת הַגּוּף וּבִלְבּוּלֵי הַמֹּחַ וְרִבּוּי הַמּוֹנְעִים מִבְּנֵי־אָדָם, כֻּלָּם הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארֵנוּ לְמָנְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים.

ל״וחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת,

ל״זוְלִמְצֹא אוֹתְךָ תָמִיד בְּתוֹךְ כָּל תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, כִּי בָּהֶן אַתָּה נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה אוֹתָנוּ עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל.

ל״חעָזְרֵנוּ לִמְצֹא אוֹתְךָ תָמִיד בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַמְּנִיעָה, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ, לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי. וְ

ל״טעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהֹוָה. שְׁמַע יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.

מ׳פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי,

מ״איִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן: