ליקוטי תפילות, חלק ב ט׳Likutei Tefilot, Volume II 9

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה ט' - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ]
חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִּבְעַר־אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי,

ב׳כְּאֵשׁ עָצוּר בִּלְבָבִי, וְנִלְאֵתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.

ג׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתְךָ, כִּי אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מִמְּךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, כִּי אִם אַתָּה לְבַד, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל.

ד׳אַךְ עִם כָּל זֶה, בְּגֹדֶל חֲנִינוֹתֶךָ וְעֹצֶם עַנְוְתָנוּתֶךָ, בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁהֵם לִבָּא דְכָל עַלְמָא, וְנָתַתָּ לָהֶם לֵב לָדַעַת וּלְהָבִין וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ תָמִיד,

ה׳כִּי חֲנַנְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְנָטַעְתָּ וְקָבַעְתָּ יְדִיעַת תְּשׁוּקַת אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ לִבָּם בּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה אֵלֶיךָ תָמִיד,

ו׳כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת־יָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לָנוּ וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְנוּךָ,

ז׳אַךְ מֵרֹב עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, גָּבְרָה עָלַי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת מְאֹד, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים עַפְרוּרִיוּת וּכְבֵדוּת עַל הַלֵּב, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יָכוֹל לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי.

ח׳וְאִם לִפְעָמִים מִתְנוֹצֵץ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הִתְנוֹצְצוּת אֱלָהוּתְךָ, אֵין לִי כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֶּה,

ט׳וַאֲזַי בּוֹעֵר הַלֵּב חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם,

י׳עַד אֲשֶׁר אֵינִי יָכוֹל וְאֵינִי רַשָּׁאי לִפְעָמִים לְקַבֵּל עָלַי וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמִי וְדַעְתִּי לְזֶה הַהִתְנוֹצְצוּת, שֶׁלֹּא אֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל יְהֹוָה חוּץ מֵהַמִּדָּה וְהַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לִי, אֲשֶׁר גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ וְאָסַרְתָּ לָנוּ לִבְלִי לַהֲרֹס אֵלֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל יְהֹוָה.

י״אוְלִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי הָעַצְבוּת:

י״ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֹּלָּא, יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.

י״גאֱלֹהֵי עוֹלָם, אֲדוֹן כֹּל, הַכֹּל יָכוֹל, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, יָחִיד קַדְמוֹן, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים.

י״דרָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכּוֹן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.

ט״וחַי וְקַיָּם נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּלָא נֶחְשָׁב קַמָּךְ, כְּלֹא מַמָּשׁ, וְכָל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ כְּהֶרֶף עַיִן,

ט״זאַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ רַחֲמָנוּתְךָ בְּעַצְמְךָ, אֵיךְ אַתָּה חָפֵץ בְּטוֹבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעֵנוּ אֲמִתָּתְךָ, וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נֹעַם נִצְחִיּוּת אֱלָהוּתְךָ, וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת יְדִידוּת תְּשׁוּקַת דְּבֵקוּתְךָ.

י״זוּבְכַמָּה גִלְגּוּלִים אַתָּה מִתְגַּלְגֵּל עִמָּנוּ, וּבְכַמָּה סִבּוּבִים וְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת אַתָּה מְסַבֵּב עִמָּנוּ, לִפְעָמִים בְּנַחַת וְלִפְעָמִים בְּיִסּוּרִין רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַכֹּל לְטוֹבוֹתֵינוּ,

י״חכְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לָשׁוּב מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמִדְּרָכֵינוּ הָרָעִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבְךָ לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֵׁנוּ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם,

י״טאֲשֶׁר זֹאת הִיא הַהַצְלָחָה שֶׁבְּכָל הַהַצְלָחוֹת, הַיְשׁוּעָה שֶׁבְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, הַטּוֹבָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּכְלִיּוֹת.

כ׳וְעַתָּה הַיְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר, שֶׁאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל טוֹב כָּזֶה, בִּשְׁבִיל תַּכְלִית אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה, לְהִתְעַנֵּג עַל יְהֹוָה וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשָּׁתוֹ, הַהוּא פָּעַל וְעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ.

כ״אאוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם דִּבּוּרִים לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה, כִּי אִם לִצְעֹק בְּקוֹל מַר וְנִמְהָר עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמַיִם,

כ״בכִּי עֲדַיִן אֵין מַעְצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית, יְשׁוּעָה נִצְחִיִּית לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

כ״גוּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִזְכֶּה עַל־יָדָם לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה.

כ״דוּבְכֹחָם הַגָּדוֹל יְנַשְּׁבוּ עָלֵינוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ, וִינַעֲרוּ וְיָסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְכָל מִינֵי עַפְרוּרִיּוּת וּכְבֵדוּת הַנּוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְלַהֵב וְלִבְעֹר אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

כ״הוְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעַר וְלֹא יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם, הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְלֹא נַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל יְהֹוָה.

כ״ווּבְכֹחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כֹּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה,

כ״זכִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה.

כ״חוְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

כ״טעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁיְּנַשְּׁבוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב,

ל׳עַד שֶׁיִּבְעַר וְיִתְלַהֵב לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרָץ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְפִי בְּחִינָתוֹ בֶּאֱמֶת,

ל״אכַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן זֹאת כִּי אִם אַתָּה לְבַד,

ל״בעַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִבָּא דְכָל עַלְמָא, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה, עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, יִהְיֶה נַעֲשָׂה לֵב לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם בִּבְחִינַת לֵב,

ל״גוְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִתְדַּבֵּק אֵלֶיךָ וְנִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

ל״דוִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד: