מאמר זהר הרקיע י׳Ma'amar Zohar HaRakia 10
א׳על הפלגת השבחים של רשב״י
1
ב׳על דבר השבחים המסופרים בזוה״ק על תוקף גדלו וקדושתו של רשב״י, וגם הוא בעצמו ספר שבחו. אמנם באמת מצינו בחז״ל הרבה מאמרים וספורים על גדלו וכחו של רשב״י ושהפליגו בשבחו יותר מכל הנביאים, ושקלוה לאדון הנביאים משה רבינו ע״ה כאמרם עליו בסוכה (מ״ה ב׳) שהסתכל באספקלריא המאירה, שזהו רק מדרגת משה רבינו ע״ה וכל הנביאים לא זכו לזה כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה (יבמות מ״ט ב׳) ורבו רבי עקיבא אמר לו שאין שום אדם יודע את גודל כחו, ורק דייך שאני ובוראך מכירין את כחך (ירושלמי סנהדרין פ״א ה״ב).
2
ג׳ואמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה ואלמלי אליעזר*)וכתב כבוד דודי הרב הגדול החסיד ר׳ ירוחם מאיר ז״ל ליינער בהקדמתו לביאורו על סדר עולם (ווארשא תרמ״ה) שפירש רש״י ז״ל, יותם בן עוזיהו צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים, וזכה בכבוד אביו, ועליו נאמר בן יכבד אב וגם רבי אלעזר ברבי שמעון קיים כבוד אב בהפלגה כדאיתא בזוה״ק בחקתי (קט״ו ב׳) בן יכבד אב כגון רבי אלעזר, דאיהו אוקיר ליה לאבוי בהאי עלמא ובההוא עלמא. בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואלמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו. וכתב הרבינו חננאל שם: ״רשב״י היה במערה י״ג שנה, ונראה לו בדרך מראות אלקים גודל כבודו והיה יודע בעצמו שהוא חסיד גדול והיה אומר יכול אני כו׳״. וכדבריו כתב רבי נתן בעל הערוך (ערך פטר).
3
ד׳וכן מצינו שהפליגו חז״ל בשבחו של רבי עקיבא והגדילוהו יותר ממשה רבינו כמ״ש בשעה שעלה משה למרום כו׳ אמר לו הקב״ה אדם יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות, אמר לפניו רבש״ע הראהו לי, אמר לו חזור לאחוריך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כו׳ אמר לפניו רבש״ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי (מנחות כ״ט ב׳). וכן אמרו דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחבריו, וכל יקר ראתה עינו (איוב כ״ח י׳) זה רבי עקיבא וחבריו (מדרש תנחומא חקת ח׳).
4
ה׳וכן מה שהוא עצמו מספר בשבחו אין זה שום פליאה, והלא אדון הנביאים שהיה בתכלית הענוה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה (במדבר י״ב ח׳) כתב בעצמו פה אל פה אדבר בו וכן ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה׳ פנים - אל פנים (דברים ל״ד י׳). ואמרו חז״ל על שמואל הנביא, אף שמואל רבן של נביאים, היה מתנבא ולא היה יודע, שנאמר (שמואל א׳ י״ב י״א) וישלח ה׳ את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, ואותי לא נאמר אלא ואת שמואל, שלא היה יודע מה היה מתנבא, (מדרש שוחר טוב מזמור צ׳ עה״פ תפלה למשה). כי בעת ששרתה הנבואה על הנביא מסר הדברים כפי שקבלם והיה מתנבא ולא היה יודע. גם רשב״י הקדוש מסר הדברים שנאמרו לו ברוח הקודש מאת משה רבינו ואליהו הנביא כפי שנתגלו לו. וזהו תשובה גם על השבחים הנמצאים בספר המגיד למרן הקדוש הבית יוסף ז״ל, מאחר שנאמרו לו מפי המגיד.
5