מאמר זהר הרקיע י״אMa'amar Zohar HaRakia 11
א׳מדוע אין הלכה כרשב״י
1
ב׳מה שלגלגו המלעיגים בטענה, אם אמת הדבר שרשב״י חבר ספר הזהר ונתגלו לו סודות מן השמים, למה אין הלכה כמותו, טענה זו בשקר ותרמית יסודה, לעוור עיני ההמון, בלבישת אדרת של תמימות למען כחש, שואל שאלת תם, והוא מועד מתחלתו, וכי מי לא יודע כי התורה לא בשמים היא. ומעשה דרבי אליעזר ורבי יהושע יוכיח: שנעקר חרוב ממקומו, וחזרו אמת המים לאחוריהם, והטו כותלי בית המדרש ליפול, ויצאת בת קול מן השמים, שהלכה כרבי אליעזר, ועמד רבי יהושע על רגליו, ואמר לא בשמים היא, שכבר ניתנה תורה מהר סיני, ואין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות (בבא מציעא נ״ט ב׳).
2
ג׳ועובדא דרבה בר נחמני, בספק אם בהרת קדמה לשער לבן, או שער לבן קודם לבהרת, שהקדוש ברוך הוא אמר טהור, ורבה בר נחמני אמר טהור, ויצאת בת קול ואמרה, אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור (שם פ״ו א׳). והרמב״ם פסק (בפרק ב׳ מה׳ צרעת ה״ט) יראה לי שטומאתו בספק.
3
ד׳ובירושלמי (ברכות פ״א ה״ב) יסופר ברבי שמעון בעצמו שהקפיד על אחד שעשה כמותו. רשב״י חמי חד מלקט ספיחי שביעית אמר ליה ולית אסור, ולאו ספיחין אינון, אמרו ליה, ולא את הוא שאת מתיר, אמר ליה, ואין חבירי חולקין עלי וקרי עליה ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה. וכיוצא בו מסופר במשנה (עדיות פ״ה מ״ו), בעקביא בן מהללאל, שהעיד ארבעה דברים, ואמרו לו חזור בך, ונעשך אב בית דין לישראל, ולא רצה לחזור, וכדברי התנא קמא נדוהו ומת בנדויו, ובשעת מיתתו אמר לבנו, חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר, אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים, אני עמדתי בשמועתי, והם עמדו בשמועתן, אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין, מוטב להניח דברי היחיד, ולאחוז בדברי המרובין. וכבר אמרו חז״ל על המחלוקת של בית שמאי ובית הלל, יצאה בת קול ואמרה, אלו ואלו דברי אלהים חיים הן (עירובין י״ג ב׳). ועיין מה שביאר בזה המהרש״ל בהקדמתו לספרו ים של שלמה למסכת חולין.
4
ה׳ומה שמפטפטין ומצפצפין מדברי המהרש״ל בתשובותיו (סי׳ צ״ח) עמש״כ בזהר הקדוש לברך ברכת תפילין של יד בישיבה, שכתב, ואם היה הרשב״י עומד וצווח לפנינו לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה, אדרבא מדבריו ראיה גדולה וחזקה ;שספר הזוה״ק הוא מרשב״י, שאם לא כן היה לו לומר בפשיטות שס׳ הזהר אינו מוחזק אצלו לרשב״י, והרי מפורש שהאמין והחזיק שהספר זה הוא מאת רשב״י. ושם בתשובותיו (סי׳ ע״ג) בענין נוני״ן המנוזרין, בנה יסודו ע״מ הזהר. וכן בספרו ים של שלמה (חולין פ״ח סי׳ ו׳) אם מותר לאכול בשר אחר גבינה עיי״ש ובבבא קמא (פ״ד סי׳ י״א) כתב וארמוז לך מעט מזוהר כו׳ ודי בהערה זאת למבינים.
5
ו׳והוא חיבר פירושים על ספר הרקנטי, וע״פ מערכת אלקות כמו שכתב אל הרמ״א ז״ל, וביאר. ענינים עמוקים ונסתרים (שו״ת רמ״א סי׳ ו׳).
6
ז׳ומה שכתב שאפילו היה הרשב״י עומד וצווח לא אשגחינן ביה, אין בזה שום תמיה, שהרי כן אמרו חז״ל גם על אליהו הנביא, שאין שומעין לו לשנות המנהג, כמ״ש אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל (יבמות ק״ב א׳). וכן אמרו, האלהים, אלו אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה (חולין קכ״ד א׳). ועיין באריכות מש״כ הרמב״ם בהקדמתו לפירוש המשנה בענין הנביא ״שאין להוסיף ואין לגרוע במצוה על דרך נבואה בשום פנים״.
7