מאמר זהר הרקיע י״בMa'amar Zohar HaRakia 12
א׳מדוע לא נזכרו דברי הזהר בתלמוד
1
ב׳כן מה שלגלגו למה לא נזכרו, והובאו מדברי הזוה״ק בגמרא, גם זו היא טענה של רמאות. הלא חכמינו ז״ל צוו והזהירו הרבה להסתיר הדברים ולא לגלותן כמ״ש ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו (חגיגה י״א ב׳), ושם (י״ג א׳) אין מוסרין ראשי פרקים, אלא לאב בית דין, ולכל מי שלבו דואג בקרבו, אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים, כבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו לבושך, ושם א״ל ד׳ יוחנן לר׳ אלעזר תא אגמרך במעשה המרכבה, א״ל לא קשאי*)ובזה המקום אתי להביא מרגניתא טבא מכ״ק דודי מרן הגאון הקדוש רבי גרשון חנוך הנעיך זללה״ה מראדזין, שביאר בזה את דברי הגמרא (ברכות ה׳ ב׳ ) רבי אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן כו׳ חזייה דהוה קא בכי ר׳ אליעזר אמר ליה אמאי קא בכית, אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכון לבו לשמים, והדבר יפלא מאד שהרי חכז״ל ספרו מגודל התמדתו בתורה, ודרשו עליו הפסוק (משלי ה׳:י״ט ) באהבתה תשגה תמיד כגון רבי אליעזר בן פדת אמרו עליו על רבי אליעזר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורו וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי (עירובין נ״ד ב׳ ) והוא חשב שבכה על שלא למד תורה הרבה, ואמר שכוונתו על עובדא זו שלא רצה ללמוד ממנו מעשה מרכבה, ועל זה נחמו שאחר המרבה ואחד הממעיט וכו׳, כי לא היה יכול אז ללמוד כמו שהשיבו אכתי לא קשאי, וזהוא ע״פ שאמרו חז״ל (קידושין ע״א א׳ ) שם בן מ״ב אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו כו׳, והוא עדיין לא הגיע לחצי יניו וא״ל אכתי לא קשאי ודפתח״ח, ובגמרא פסחים (נ׳ א׳) סבר רבא למדרשה בפירקא א״ל ההוא סבא לעלם כתיב, ושם (קי״ט א׳) מאי למכסה עתיק זה המכסה דברים שכסה עתיק יומין ומאי נינהו סתרי תורה. ובזוה״ק אמור (ק״ה ב׳) כבוד אלהים הסתר דבר דלית רשו לבר נש לגלאה מילין סתימין דלא אתמסרא לאתגליא, מלין דחפא לון עתיק יומין כד״א (ישעיהו כ״ג:י״ח) לאכול לשבעה ולמכסה עתיק, לאכול לשבע עד ההוא אתר דאית ליה רשו ולא יתיר, ועכ״ד ולמכסה עתיק עתיק ודאי.
2