מאמר זהר הרקיע י״דMa'amar Zohar HaRakia 14
א׳על הספר מגיד מישרים
1
ב׳על דבר ספר מגיד מישרים למרן הקדוש הבית יוסף זצ״ל, עיין בקדמות ספר הזהר ענף חמישי שהוכיח אמיתיתו. והנני בזה להביא שתי ראיות ברורות על אמיתת הספר משני מאמרים הנמצאים שם, והמה נמצאים בספריו הבית יוסף והכסף משנה. בספר מגיד מישרים (פרשת ויקהל). בענין טבילה בנוטפים שרבו על הזוחלים כתב ומהשתא תנדע דאע״ג דרבו נוטפין על הזוחלין, יכול שפיר לכ״ע לכתחילה למטבל באתרא דמהלכא זוחלין מעיין כו׳ דשפיר כוין נסים בחירי ודלא כמהרי״ק, ושפיר עבדת דדחית מילוי, וכן במאי דדחית מילוי דירוחם טמירי שפיר עבדת עיי״ש וכדבריו כאן כתב בספרו בית יוסף (יורה דעה סי׳ ר״א) ופוסק שם כדברי רבנו נסים וחולק על המהרי״ק ורבינו ירוחם עיי״ש. ומכאן ראיה גדולה על אמיתת ספר המגיד.
2
ג׳ועוד ראיה גדולה ממש״כ שם על ספר עמוס עה״פ נפלה לא תוסיף קום וגו׳ על גרים שנתגיירו בימי דוד ושלמה, שמש״כ הרמב״ם שהדיוטות היו מקבלים אותם בימי דוד ושלמה אין לומר לכם שיהא מותר לקבלם דהא אמרו מתניתין אנן הדיוטות אנן וכ״ש אתון, שהרי לא כתב הרמב״ם שבית דין של הדיוטות קבלו אותם, אלא הדיוטות סתם כתב לומר דהדיוטות בעלמא שלא היו לא חכמים ולא נבונים, אבל אתם חכימי דרא אין לכם לקבלה עכ״ל. ועיין ברמב״ם (פי״ג מה׳ איסורי ביאה הט״ו) שכתב ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, וכתב שם המגיד משנה שבית דין הדיוטות היו מגיירין אותם, וכתב שם מרן הכסף משנה על דבריו ולי נראה דמדכתב רבינו בפני הדיוטות, ולא כתב בפני בית דין הדיוטות, דאנן אף על גב דהדיוטות אנן כדאיתא בסוף גיטין (פ״ח ב׳) על בית דין שבזמן הזה, מכל מקום אין מקבלין אותם בבית דין דידן, אלא שאם קבלו אותם גרים, הדיוטות שאינם בית דין הרי הם גרים. ואלו היה מדקדק הרב המגיד בדברי הרמב״ם לא היה כותב שבית דין הדיוטות היו מגיירים אותם עכ״ל. והמה דבריו כאן.
3
ד׳בקדמות ספר הזהר ענף חמישי אות ב׳ הביא קושיא בשם הגאון הקדוש רשכבה״ג רבינו חיים מוואלאזין זצ״ל, עמש״כ בם׳ מגיד מישרים למרן הקדוש הבית יוסף ז״ל בפ׳ נצבים שלא לאכול בשר בראש השנה, ומה שכתוב אכלו משמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר עיי״ש. ותמה שהרי משנה ערוכה שנינו בסוף פ״ה דחולין פ״ג א׳ שערב ראש השנה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין את הטבח בעל כרחו דהיינו משום יום טוב של ראש השנה ועיי״ש בדבריו מש״כ בזה. ואחרי נשיקת עפר רגליו, לפע״ד הקצרה דברי מרן הקדוש נכונים, דהנה בטעם שמשחיטין את הטבח בעל כרחו בערב ראש השנה כתבו התוספות בעבודה זרה (ה׳ ב׳ ד״ה ערב) וז״ל: ״וראש השנה מפני שהוא תחלת השנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה, וכמה ענינים עושים בו לסימן יפה, כדאמר במסכת הרריות (דף י״ב א׳) וכריתות (דף ה׳ ב׳)״.
4
ה׳והנה כל הדברים האלו המפורשים בגמרא׳ שם לאכול משום סימן טוב, אנו אוכלים בליל ראש השנה ולא ביום, וכמבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סי׳ תקפ״ג) דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה עיי״ש, ואם כן שפיר משחיטין את הטבח בעל כרחו בערב ראש השנה, מפני שצריכין לאכול בשר בליל ראש השנה וכש״כ התוס׳ בעבו״ז משום סימן יפה, אבל ביום ראש השנה אין לאכול בשר, והקשה מהכתוב אכלו משמנים שנאמר על יום ראש השנה כמסופר בכתוב שם נחמיה ח׳ ב׳-י׳ ויביא עזרא הכהן את התורה לפגי הקהל וגו׳ ביום אחד לחדש השביעי ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום וגו׳ ויאמר נחמיה וגו׳ היום קדוש הוא לה׳ אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה׳ הוא מעזכם, וע״ז תירץ דמה שנאמר בפסוק משמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר, וכמו שאמר לו מקודם להתענות בראש השנה וזה רק על היום ולא בלילה, ועל זה סיים ומיהו לא נהוג עלמא הכי כו׳, ומכל מקום איבעי דלא למיכל בהו בשרא כו׳.
5
ו׳ענף ה׳ ע״ס המגיד משרים (אות א׳) ע״ד שתיית יין, עיין שם בגמרא (תענית ל׳ א׳) ערב תשעה באב לא יאכל כו׳ רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה, אמר רבי יהודה כיצד משנה כו׳ היה רגיל לשתות עשרה כוסות שותה חמשה כוסות, הרי מפורש שהיה המנהג לשתות עשרה כוסות.
6
ז׳בס׳ מגיד מישרים פ׳ ויקהל כתב והיינו דאמור רבנן חנוכה ופורים אינם בטלים לעולם כו׳ . במדרש משלי (פ׳ ט׳) איתא רק על ימי הפורים שאינן בטלין לעולם ועיין בשו״ת הרשב״א סי׳ צ״ג.
7
ח׳בפ׳ קרח. טלית לבנה ושבע חוטים לבנים רמז לז׳ ספירות דעלה וחוט אחד תכלת רמז במלכות, עיין בספר מאמר פתיל תכלת לדודי הגה״ק מראדזין זללה״ה (פרט הששי דף נ״ב ע״ב) שביאר דבריו שדעתו כדעת הרמב״ם ז״ל (פ״א מה׳ ציצית סוף ה״ו) ויהיה אחד משמונה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. ועיין שם באריכות נעימות דבריו הקדושים, בביאורו על הכסף משנה שם שכתב מקורו מספרי עיי״ש.
8