מאמר זהר הרקיע ה׳Ma'amar Zohar HaRakia 5

א׳על דבר תפלת נשמת וקדושת כתר
1
ב׳על דבר הזכרת התפלות בזוה״ק, כמו נשמת וקדושת כתר, הנה בודאי התפלות האלה עתיקות הן ונשמת נזכר במשנה בשם ברכת השיר (פסחים קי״ז ב׳) ובגמרא שם (קי״ח א׳) מאי ברכת השיר נשמת כל חי. ועיין בשו״ת תשב״ץ (ח״ב סי׳ קס״א) שהתפלות היו מתפללין בזמן הבית שהרי בפירוש אמרו בגמרא סוכה (נ״ג א׳) א״ר יהושע כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה, משם לקרבן מוסף, משם לתפלת המוספין כו׳ משם לתפלת המנחה. וכל הכתוב בנוסחאות התפלה היו כמו פסוקים.
2
ג׳ובגמרא (ברכות ד׳ ב׳) א״ר יוחנן מפני מה לא נאמר נו״ן באשרי כו׳, והמזמור בתהלים אינו מתחיל באשרי, רק תהלה לדוד, ולמה אמרו באשרי. אמנם בסדר התפלה בפסוקי דזמרה הקדימו הפסוק אשרי : קודם תהלה לדוד כמש״כ התוספות (ברכות ל״ב ב׳ ד״ה קודם) שתקנו בתפלה לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד עיי״ש. ואמרו ע״ז חז״ל לא נאמר באשרי. וכן מצינו לחז״ל שכתבו שנאמר על ספר בן סירא (עירובין ס״ה א׳) שנאמר בצר אל יורה ועיין בתוס׳ שם באריכות, ובגמ׳ (בבא קמא צ״ב א׳) ומשולש בכתובים ועיין בתוס׳ שם.
3
ד׳ואעידה לי שני עדים נאמנים הרמב״ם, ורבי יעקב בעל הטורים ז״ל. בפרק י׳ מה׳ מתנות עניים ה״ג כתב הרמב״ם, והקב״ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע וכן כתב רבי יעקב בעל הטורים בטור יורה דעה סי׳ רמ״ז, ופסוק זה לא נמצא בשום מקום רק בתפלת נשמת בנוסח הספרדים, ושניהם כתבו זה בלשון שנאמר. וראיתי ברמב״ם דפוס ווילנא שם, שכתבו שצ״ל וצעקת עניים ישמע והוא פסוק באיוב (ל״ד כ״ח) וכבר קדמם בחידושי הגהות על הטור שם בזה. אמנם מלבד שהגהה זו דחוקה ורחוקה, שהרי יש בה חסר וא״ו וחילוף והוספת תיבה, וחילוף אות, אבל מלבד זה הרי לפניך הרמב״ם והטור ובשניהם כתוב כך ואי אפשר לשבש שני הספרים באותן השבושים בסגנונם, וברור שכתבו מנוסח התפלה של נשמת. ומה נפלא הוא הדבר שמצאתי בזהר חדש בראשית במדרש הנעלם סו״פ ג׳ (דפוס ווארשא דף י׳ א׳), אמר ר׳ יוסי האי פסוקא שאול ואתה תשמע השמים מן השמים הוה ליה למימר א״ל רבי יוחנן מקרא חסר הוא כמו שועת עניים הי״ל למימר מן עניים וכן צעקת עניים וכן הרבה. הרי שמביא שניהם שועת עניים מתפלת נשמת והפסוק צעקת עניים. וברמב״ם בפירוש המשניות (זבחים פי״ד מ״ח) על המשנה באו לירושלים נאסרו הבמות ומביא שלשה פסוקים, כי בחר ה׳ בציון וגו׳ כי יעקב בחר לו יה וגו׳ כי לא יטוש ה׳ את עמו וגו׳ עיי״ש, ולפלא שהביא הפסוקים שלא כסדרן, כי הפסוק השלישי כי לא יטוש וגו׳ מוקדם לשני הפסוקים האחרים. אבל באותו הסדר המה בסידור התפלה בפסוקידזמרה בתפלת ״יהי כבוד״. וברור שהרמב״ם העתיקם משם.
4