מאמר זהר הרקיע ח׳Ma'amar Zohar HaRakia 8
א׳על שמות המקומות
1
ב׳בזוה״ק בשלח מ״ח ב׳ זבולן לחוף ימים ישכון והא ימא חד כו׳ וים כנרת הוה בעדביה, ומהכא ישתכח חלזון לתכלתא, וכ״ה בפרשת בהעלותך ק״נ א׳ וכבר העיר בזה במטפחת (פ״ד צד 22). וכתב שכל זה תמוה והפך במציאות, כי תחום גינוסר שהוא כנרת, עלה בחלקו של נפתלי במזרחה של ארץ ישראל, ותחום עכו על יד הים הגדול במערבה הוא עלה לחלקו של זבולן. אעתיק בזה כאן מה שכתב מרן דודי הגאון הקדוש מראדזין זללה״ה בספרו מאמר שפוני טמוני חול (סי׳ א׳ דף י״ד ב׳) שהעיר ג״כ בזה בביאור מקום מציאות החלזון וכתב שם וז״ל: ״אכן נראה כמו דאיתא בירושלמי מגילה (פ״א ה״א) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת (יהושע י״ט:ל״ה), הצדים כפר חיטייא, צר דסמוכה לה, חמת חמתה, רקת טבריא, כנרת גנוסר, התיב רבי לוי והכתיב והערבה עד ים כנרת, מעתה שני גינוסריות היו או לא היו אלא שני אבטוניות כגון בית ירח וצינבריי שהן מגדלות כינרים ע״כ, וביארנו שם דהך וערי מבצר וגו׳ וכנרת אמור בגבול בני נפתלי, ולזה הקשה לו לרבי לוי מקרא והערבה עד ים כנרת האמור בחלקו של הראובני והגדי, ומסיק, דבקושטא תרי מקומות נינהו, ותרווייהו נקראו כנרת על שם שהן מגדלות כינרים, והוא מין אילנות טובים וחשובים כהאי דמס׳ בבא בתרא (מ״ח ב׳) טאבא תלי לפאפי אכינרא, וכן בפסחים (קי״א ב׳) טולא דכנדא, וגירסת הערוך דכנרי, והיינו דכנרת אינה שם העצם אלא על שם הכינרים הגדלים שם, וגם שאר מקומות שמגדלים כינרים נקרא ג״כ כנרת, כגון בית ירח וצינבריי, וכן איתא להדיא בבראשית רבה (פ׳ צ״ח) אמר ר׳ ברכיה כל חוף ים של טבריא נקרא כנרת יעו״ש. ומעתה נראה דגם בחוף ים המערבי בחלקו של זבולן היו מגדלין כינרים והיה גם כן נקרא כנרת על שם זה״ עכ״ל. ועיין עוד בספרו פתיל תכלת (סי׳ א׳) שהאריך עוד בביאור הדברים וציין לזהר ויחי (רמ״א ב׳) זבולן לחוף ימים ישכון אע״ג דחד ימא הוה ליה באחסנתיה בתרין ימין שריא, שהוא היה שכן לים כנרת שדרומו של חלק נפתלי ששם ים כנרת היה פוגע בצפונו של זבולן. ועיין עוד מש״כ באריכות בספרו עין התכלת (סי׳ א׳).
2