מעבר יבק, הקדמת המחבר ב׳Ma'avar Yabbok, Author's Introduction 2
א׳מפתח ההקדמה מס' מעבר יבק
1
ב׳פתח פתחתי למעבר יבק הלז למען ירוץ קורא בו וימצא ההוגה בתוכו את מבוקשו ולא יהיו עיניו משוטטות אנה ואנה ע"כ שיחן ערכתי לפני כל הקרב לשמוע את דבר ה' בלמודים אשר בתוכו. ואלה הם ציוני תאיו ואולמיו ואם מצער הם תחי נפשי בהם:
2
ג׳תפלה לאל חיי יתן ויחזור ויתן חוסן ישועות חכמה ודעת. ישועת עולמים יש לנו בבית מלכו של עולם על כן והנה טוב מאד זה מוח שביום ההוא הוא לידת הנשמות. סדר הנהגת צור חי העולמים עם האדם בתנומות עלי משכב בחלומות. פי' החלומות שוא ידברו. במה נאמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין איך באים יסורים על האדם בהדרגה ראשונה מיחושים ואח"כ קדחת קלה ואח"כ אשא דגרמי אח"כ חולאים אחרים ומוכיח כל זה מפסוקי אליהוא. כל זמן שאדם מחמת חליו אינו יכול להתפלל ידע כי הנשמה מסתלקת ממנו ומצפה איך יצא דינו ככתוב בזהר פרשת ויחי דף רכ"ז. ולדעתי צלם זה המסתלק מהאדם תלתין יומין קודם פטירתו יהיה החלק הנכבד מנשמתו לפי מדרגתו כאשר דרשנו בתחלת דרוש זה: יזהר האדם במעשיו דלא ליתרע מזליה. וראיה מהזהר. אפי' בעת דכדוכה של נפש אם יש עליו מלאך מליץ מצוא כופר: טוביות היסורים וראיה מדברי רז"ל בגמ' ובמדרשות ושהם חסד לעולם. אשרי המחזק ידים רפות בדבריו וברכים כושלות בחולי יאמץ באמרי פיו: ראיה מר' שמעון בו יוחאי בפרשת בשלח והאזינו מה יעשה האדם ההולך לבקר החולה דבעי למשתדל על אסוותא דגופא: ברם יעשה עקר למאסוואתא דנשמתא ואשרי משכיל אל דל ויש ממונים בהיכלות הקדושה לשלם שכר למזכירים לחולה שיפשפש במעשיו. למה נקרא ביקור חולים. קצת הדברים הראויים לזכור לחולה ועל הכל ילמדהו דעת לחשוב כי ביסורין מקיים כי עליך הורגנו כל היום ושיהיה שברו על ה' אלהיו. איך בחלישת הגוף נחלש כח החצונים כי הכסיל ס"מ אוכל בשרו. לאו חידו הוא למ"המ כד קטיל בר נש. ביסורים מתמתקים כח הדינים הקדושים וגוף הצדיק נקרב קרבן לה'. פי' קויי ה' יחליפו כח למה התורה נקראת תושיה. מוצא המזון של ת"ח ואיך חונים מהקדושה הכמוסה בפת בגם ויין משתיהם. כל צדיק יש לו מדור בפני עצמו וא"צ לומר שלא ינוח שם שבט הרשע על גורל הצדיקים. דברי תשובה של ש"מ ככתובים וכמסורים למעלה דמי ע"כ טוב לערוך שלחן לפני כל ירא וחרד לנפשו עם פת ובשר ויין ובפרט לאותם דלא תני תונא ולא הלכתא וספרא וספרי כל עוד שמעשה בני אדם בדבר מצוה לא יגרום פירוד למטה מיחד או עושה נחת רוח למעלה. השומע מפי קטן שבישראל כשומע מפי משה רבינו ע"ה ואפי' מפי הקב"ה כביכו"ל. אין לגדול להתבייש ללמוד מקטן. מהות קצת דרושי הספר בקוצר ולמה נקרא מעבר יבק. מורה מקום ממשל יפה על המנוחה שבעולם הנשמות. למה לחלק הכפר הלז לד' מאמרות ושמם. והרביעי נחלק לג' חלקים להיותם דרושים שונים. קצת מכללי כללים דרושים אשר באו בג' מאמרים הראשונים. ג' מערכות פסוקים א' להרגיל האדם בהם בכל יום ערב ובקר. הב' מיוחדים לחולה במיחושו וחוליו יעתר בהם אל אלוה וירפאהו. הג' למי דתקיף ליה עלמא. אין למעלה מסדר הפסוקים בתפלה. ופי' העוסקים במקרא מדה ואינה מדה. רהוטו צדיקי בני חבורות ג"ח שבכל עיר ועיר למעבד רעותא דמרייכו ולפניכם יהיו למזכרת קצת מדברי חכמים אלה ופה הוצע קבוץ כונות ודברים שבקדושה אשר יאמרו לפני החולה עד כי תשוב שולמית נפשו אל ערי הרכב ויאתיו חשמנים לקראתה. יחזיקוהו בדבריהם באמונת תורתינו ובשאר י"ג עיקרי הדת וביחוד שמע ישראל וגו'. חבורות צדיקים שיושבים בג"ע תחת עץ החיים בפסוק ששים המה מלכות וכו'. למה אמרו תורה שאדם לומד בעה"ז הוא הבל לגבי תורה שבעה"ב. למה דרשות נקראים בריכות. רושם ושכר המפיק ד"ת ברבים. שכר הצפון לבני חבורות ג"ח ולכל א' מישראל המשתדלים להכניס נפש אחת מישראל באהבה וחבה ורצון לפני ה'. יש ממונה לצד דרום בהיכל שלישי מהקדושה החוקק דיוקן הגומל חסד זה ודברי רשב"י בפרשת פקודי המפרשים דברי הצדיקים נוחי נפש בעה"ז יזכו כי יצאו לקראתם בעת מותם. שכר גדול מדברי חז"ל לג"ח. צווינו וזורזנו מדברי חז"ל בגמרא ובספר הזהר שכל העומד על החולה ורואה שנוטה למות ב"מ חייב להדיעו כי בגזרת עירין פתגמא ושהוא מחבקש בישיבה של מעלה ולכן עת הוא לו לעשות לה' כי יש קונה עולמו בשעה אחת לא כמנהג הפחותי נפש העוברים בזה על בל תונו איש את עמיתו ומצינו ברב פפא כשהלך לבקר רב הונא בריה דרב יהושע במס' ר"ה פ"ק דאמר תקינו ליה זוודתא והודיע הדבר לחולה. והראייה שאח"כ היה בוש ממנו אלא דאמר לו רב הונא דהכי הוה וכו'. טוב שיהיו עשרה בני אדם שם בשעת יציאת נשמה וטעם לזה. מפקנא דנשמתא מקדמת דנפקת אית לה צערא. ברם לבתר דאפקת היא ברחמי וזהו בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. סדר ביקור החולה מאורחות חיים. בקשה ותחנה מהמחבר לאלהינו מרחם יעזרהו על דבר כבוד שמו עם כל ישראל חברים אכי"ר:
3