מעבר יבק, אמרי נעם ל״וMa'avar Yabbok, Imrei Noam 36
א׳על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זה מיתה כדברי רב נחמן בר יצחק במסכת ברכות כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ואמרו במדרש תהלים אימתי הקב"ה מראה היוקר שהוא מתוקן להם סמוך למיתתם ואשרי אדם שיש לו יתד לתלות עליו ואמרו במדרש רבה על פסוק כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא אמר רבי שמואל בר נחמני כל מה שמסגל אדם מצות ומעשים טובים אינם מספיקין להבל היוצא מפיו בשעה שהנשמה יוצאה ממנו וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ומגרושי תבל שהם נשואי העולם הבא ופשיטת הלבוש החומר הזה הוא הכנה להתלבש בבגדי הקדושה לזוכים להם על דרך שאמרו בתורת כהנים על אהרן כי הפשיטו משה בגדי כהונה ובגדי קדושה נלבשים תחתיהן והטובות גם הרעות כאשר יחנו כן יסעו ואמרו במסכת תענית כל השמח ביסורין בעולם הזה מביא ישועה לעולם שנאמר בהם עולם ונושע ומרגלא בפומייהו דרבנן לומר חביבין יסורין בקמא דברכות ובמציעא בהשוכר ובפרק חלק ואם לא יהיה מה שתרצה ירצה מה שיהיה. וכל נברא שיש לו ראשית הוכרח להיות לו אחרית. ואמרו במדרש שוחר טוב שאברהם היה לוקה והיה משחק ודוד היה אומר למה הרצועה תלויה הכוני בה דכתיב לדוד שפטני כי ארחות ה' חסד ואמת והוא הפועל ועושה ומי יאמר לו מה תעשה ואלהים לברי לבב כי היסורין המביא הם טובים. למה לברי לבב להבריא את לבם וכשלוקח ממון וכל שכן נפשות לוקח ברחמים ולא עוד אלא שנמלך בב"ד שלו קודם לקיחה כדאמרו בויקרא רבה. אשרי מי שהשתדל גופו במנוחת נפשו. והמות אין רע ברם היא שלמות טבענו לפי דברי הפילוסוף האומר כי גדר האדם חי מדבר מת. וחכמים העמיקו יותר לפי דברי האמת שאמרו והנה טוב מאד זה מות ואמרו בפסיקתא אין בין הצדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור בלבד והם מקלסים לקב"ה דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ואחר שהגיע האדם אל עולם השכל אילו יאמרו לו שוב בעולם ותהיה מלך גדול לא יאבה ולא ישמע דוגמא לזה אמרי' במס' מועד קטן אילו אמר לו הקב"ה זיל בההוא עלמא כדהוית לא בעינא. ואמרו במדרש שצדיקים שמתים ימיהם בטלים והם קיימים שנאמר ויקרבו ימי דוד למות ובמדרש שוחר טוב כתוב מתוך כעס רצון. מתוך רוגז רחמים. מתוך צרה רווחה. ומתוך רחוק קרוב. ומתוך נפילה קימה. ובעל סדר עולם כתב כשאדם ברעה אל יתיאש מן הטובה. ואם ראית בית הקברות לפניך משם תראה מדינת ארץ החיים הקרובה לך שנאמר יענך ה' ביום צרה וסכות לראשי ביום נשק פירשו במדרש תהלים ביום שישקעו שני עולמות זה בזה העוה"ז יוצא והעוה"ב נכנס ואין חשך גדול כקודם עלות השחר וזהו למנצח על אילת השחר וכי אשב בחשך בעוה"ז ה' אור לי בעולם הנשמות וגם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי נפשי ישובב לעוה"ב ואמרו במדרש משלי על פסוק לא ירעיב ה' נפש צדיק מלמד שאין הצדיקים נפטרים מן העולם עד שהקב"ה מוחל להם עונותיהם ות"ח אם נעלם ממנו דבר אחד מתלמודו מלאכי השרת באים וסודרין אותו לפניו בשעת פטירתו כדי שלא יהא לו בושת פנים לפני הקב"ה לעתיד לבא ואמרו במדרש תנחומא אמר ריב"ל בג' מקומות שמענו שאדם משמיע תלמודו סמוך למיתתו וכו' ומסיים כל אדם בצלה של מות סודר תלמודו הוי צלמות ולא סדרים ומה יקר חסדך אלהים הפועל גבורות כי בזה בני אדם בצל כנפיך יחסיון וירויון מדשן ביתך. ויפה כח הצדיקים גם במיתתן שמלמדים זכות על בניהם ותובעים עלבונם בחיים לראויים לכך כדחזינן בסדר תעניות מהנהו דבי נשיאה דאנקיט כרעא דסוסתיהו על קברא דר' יונה עד דקבילו דלא לצערו לרבי מני בריה:
1