מעבר יבק, אמרי נעם ל״זMa'avar Yabbok, Imrei Noam 37
א׳כבר כתבנו במאמר ג' פ"כ טעם ומנהג ישראל לתליש' עשבים בבית הקברות ואומרים ועתה ה' אבינו אתה וגו' ופסוק זכור כי עפר אנחנו ויציצו מעיר כעשב הארץ. ובצאתם אומרים ויהי נועם על הסדר והכוונה הנזכר שם ויושבים ז' פעמים וטעם הישיבות ג"פ או ז' באו שם. ובפסוק כי מלאכיו יש ז' תיבות בסוד ז' ישיבות ואח"כ יאמרו אתה גבור עד ונאמן אתה להחיות מתים ושם נתבאר איך יגרום מיתוק לדינין בסוד עקידת יצחק ויצחק מתנחם ברבקה אשתו וצחוק יעשה לנו אלהים אכי"ר. והאבל הולך לביתו עם אחוזת רעיו ומנחמיו וישב בראש ומשם ישב להמתיק הפה מר בסוד הביצה המגולגלת ויין המשמח כאשר כתבנו סודם וטעמם בפרק כ"ח מאמר ב'. ואין די לאבל שיעמוד בביתו דומם באבלו רק מדברי שיחה והלכות דרך ארץ ברם חובה לו להרבות מזמורים והשכבות ותחנונים ובכיה על מתו ובפרט בג' ימי הבכי' וזה יהיה אחד מהטעמים שאסרו אפילו לעני לעשות מלאכה בהם וימשיך עד סוף השבעה וכן עד סוף השלשים ראוי לו שבכל יום ייחד איזה פסוקים או מזמורים לעורר על מתו הרחמים על כן ערכתי שלחן לפניהם כי בו יחסו עניי עמנו והמשכיל יוסיף כרצונו ברוחב לבו וכן יעשה עד תשלום השנה ובפרט לאביו ולאמו ויזכיר נשמתם לטוב בשבתות וברגלים כנדרש טעם לזה במאמר ג' וכן בכל ימיו ביום ענות נפשו על מיתת רבו ואביו ואמו ישכיבם וירבה עליהם תחנונים ויוסיף צדקה לכפרת נפשם. ובזהר אחרי מות כתב כל מאן דאצטער על יסוריהון דצדיקייא מעבירים חובה דלהון מעלמא ועל דא קורין פ' אחרי מות ביום הכפורים והמנהג שהיה בימי חכמי המשנה שהספדנים היו מחזירין על קרובי המתים ואומרים בכו עמו כל מרי לב כדאמרינן במועד קטן על משנת לא יעורר אדם על מתו ודאי כי היה להם דברים המיוחדים להעתיק הדינים ולכלות פשע ולהתם חטאת מעל גופי הנקברים ומנהג אבות תורה לבנים וכאשר עשה כן יעשו לו כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ומדה כנגד מידה לא בטלה וביום רעה יראה בטוב אשר יטיבו לו בניו ומיודעיו וירבץ ואין מחריד כי יחלו פניו רבים וכבר הוכחנו למעלה בזה וגם בשפתי רננות שמעין מה שיוצא מפי האדם כך עושה רושם למעלה ובכל העולמות ככל היוצא מפיו דוגמתו כך יעשה הן לטוב הן למוטב ובפ' אמור בזהר בענין השופר תנינן במילין ועובדא בעינן לאחזאה ולאתערא מלין סתימין. וישים מחסום לפיו במקום ששלט כח הדין שם ע"י מלאכא דמותא צריך הרבה להזהר ועל זה נדרש הכתוב לא יחל דברו בשום חלול כי ככל היוצא מפיו כך כדוגמתו יעשם רושם למעלה ואמרו בפ' אמור כי כשאדם עושה מעשה אכזרי באיזה יום פוגם היום ההוא ומלביש אותו באכזריות חמה ה' יצילנו זכאה מאן דאחזי עובדא דכשרא לתתא דהא בעובדא תליא מילתא בכלא לאתערא מילא אחרא ומדברו הטוב ימשיך לו מלמעלה כי יזכה למה שאמר הכתוב ותגזור אומר למטה ויקם לך למעלה וגו' והעד לזה ברכת כהנים כי באמירה כל דהו מלמטה אני אברכם לישראל וכ"ש שהמעשה וגמילות חסדים יפעל למעלה דכתיב בצדקה למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך ואוי לפוערים פיהם מדברים אשר לא כן בכל מקום ובפרט במקום שיש שם בר מינן כי יגרמו להם ולאחרים רעה פוק עיין מאמר ג' פ"ד הנה כי ביד האדם לגמול חסד של אמת עם המת בהבל פיו הקדוש המצנן ודאי כחות הדינים מעליו. אשרי תמימי דרך:
1