מעבר יבק, אמרי נעם ל״טMa'avar Yabbok, Imrei Noam 39
א׳מסדר הברכה שתקנו בבית האבל כאשר הובא בגמרא ובהרמב"ם בפ' שני מהלכות ברכות וכן בסדר רב עמרם האומרים המלך החי וכו' היא מוקבלת לפי עניות דעתנו לתקון הנעשה בשבעה ישיבות כאשר כתבנו בפרק ל' ול"א ממאמר ב' כי מלת המלך הח"י הוא מתוק מדת החסד שנתלבשה בדין עד הנה. הטוב והמטיב הוא מיתוק דין הגבורה שבה לטוב ולמוטב וכל מדותיו אפילו פעולות הדין הם חסד ורחמים. א"ל אמ"ת הוא מדת אמת של יעקב ת"ת מיוחדת בחסד. דיי"ן אמ"ת הוא נצח ירכא דימינא שעדיה מגיע קטרוג החצונים מבחוץ במדורין בסוד העשיה רוחניותי דתמן נחיתו דתמן רגלין ותמן טופרין וזהו סוד ורחצו רגליכם לטהרם מהחצונים להיות מרכבה לעץ החיים וזהו והשענו תחת העץ בסוד כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה ועל פיהם יצא הדין בקול הנותנים מבית ה'. שופ"ט בצד"ק זהו סוד המשפיע דין למלכות ושל"יט בעול"מו הוא יסוד אשד הנחלים המשפיעים על ידו במלת הנקרא עולם. לוקח במשפ"ט בהלכות גדולות וכן הרי"ף גם כן כתבו שאין לאומרו משום דאיתא בפרק ב' דשבת יש מיתה בלא חטא והרא"ש כתב שאין למוחקו וכתוב בהגהה מיימו' פרק קמא מהלכות ברכות וכן עמא דבר הנה שגם הראשונים נוטים לדברי ה"ר יונה שכתב בפרק הרואה דיש מיתה בלא חטא ועל כל זה קצתם ס"ל דלוקח במשפט אתי כמאן דאמר אין מיתה בלא חטא ועל כל זה כתבו לקיים המנהג. ואנח"נו עמ"ו ועבד"יו זהו מיתוק מוצא הנשמות קדושות לכן נקראו כנסת ישראל כי בה יש כינוס ושרשי נשמות ופארותיהם משתלחים להתלבש בגופות בני אדם כאשר ביארנו במקומו ונהגו לומר בברכה ה' יגדור הפרצה הזאת וכו' ומלבד הפשט נוכל לומר שכוונו על דרך שאמרו במדרש ילמדנו פרשת תשא מה עשה משה סתם הפרץ שהיה העון נכנס בו לקטרג על ישראל שנאמר לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וסוד גדירת הפרץ נודע למבינים בעיון קל. ואמרו כי בשבת אין לומר נוסח זה כי אין לומר צדוק הדין על מת בשבת וכל שכן לפי דרכנו שהוא לביסום ז' עיני ה' ואז ריעין ודודין ממתיקים ולהיות כל כך רב תועלת נחום אבלים לכן קודם לביקור חולים כאשר הובא ביורה דעה סוף סי' של"ה ובשבת עינים רוחצות בחלב מנעימותא עילאה דנגיד ונפיק מעתיקא קדישא כי שער הקדים ביום השבת יפתח כי משם כל טוב וארוכה ומרפא כאשר כתבנו במאמרים הקודמים וראיה למקום מוצא הרפואה במציצת המילה כי כמו שחטא אדם הראשון בידים שלקח הפרי והפה אכל. גם אנו מולים אות הכמוסה בידים ומוצצים בפה כי אמה בין שני רגלים הנה הוא יסוד בין נצח הוד וע"י שתי ידים המוהל משלימה בעשר אצבעות ידיו דהיינו חסד וגבורה הרי היא בעלת ה' ספירות שתי אצבעות ושתי רגלים והיא נקודה באמצע יבא הראש שלש ראשונות וישלים הקומה כי הפה הוא פתח הראש כלו לכן צריך מילה הכורת המותר שהוא להט החרב שבפתח גן עדן ובפריעה פותח דלתות השער שהם הכרובים שומרי הגן שלא יעכבו הכניסה ובמציצה מעביר דין פנימי שלא וקנתר ויצטער ואחר כך יבא שם סוד הכתר ברפואה דהיינו בא"א והיינו רטיה ואחר כך קושרת שם סוד הרפואה לקשור הכל בכתר הנה שעל המוהל גם כן מצות הקשירה וקודם יחוד זה צריך שיתגלה עליו אור שבת פני מטרונה משער הקדים ובזה יזכה במצוה לנפש רוח ונשמה שהם קשר עשר ספירות מהמלכות עליו שדיוקן נשמתו אשר כלול בה מאירה בסוד המצוה בכל בחינותיה חיות גדולות עם קטנות. וכתב הרי"ץ גיאת שמנהג זקנים הראשונים שלא לומר צדוק הדין אחר המת בראש חדש במועד בחנוכה ופורים דלא עדיפא צדוק הדין מהדיוט מצדוק הדין של משה רבינו עליו השלום דמסלקינן ליה בשבת שחל להיות בימים אלו הגם כי תלמידי רש"י והרמב"ם כתבו לומר צדוק הדין במועד כי איננו אלא הודאה וקבלת דין שמים כאשר כתבנו למעלה וגם הם יודו מיהא כי בשבת המקדש ישראל אין לאומרו מהטעם שזכרנו וכן ביום טוב דאינזן מקראי קדש אושפיזין דמלכא קדישא כי על שלחן המלך הם אוכלים משום כבודו גם אין צריכין ביסום כי הפנים מאירים ואפילו בי"ט שני שהוא להרחיב גבול השכינה חוצה לארץ כאשר דרשנו למעלה הגם שבעל הלכות גדולות שכתבו עליו שדבריו דברי קבלה סובר דנהיג ביה אבילות משום דאבלות יום ראשון דאורייתא כתב רבינו תם כי היה מאור עינים ופעמים שהיו התלמידים כותבין לפניו משמו את אשר לא יצא מפיו והוא כתב דאין אבלות יום ראשון דאורייתא אלא לאסור אכילת הקדשים א"כ אפילו ביום טוב שני לא ינהוג בו אבלות ואין אומרים בו צדוק הדין וכן עמא דבר ברם בחול המועד גם שהוא אות לענין הנחת תפילין ואין צריך הוראת מוחין מאימא המתלבשים בסוד צ"לם בזעיר המתראים דוגמא בסוד ורמז תפילין מסודרים לדעת רש"י וגם כן סוד התלבשות מוחי אבא הנרמזים בסדר הבתים של תפלין לדעת ר"ת כי מן השמים הוכיחו שאמרו כפלוגתא בארעא כך פלוגתא דרקיע ויש לכל הדעות שרש וענף שכן הושב שמור ת"ם וראה יש"ר עיין בדברי מגדל עוז פרק ג' מהלכות תפלין. וגם סוד הארת קוצו של יו"ד הנרמז בסדר הנחת הפרשיות לדעת הגאונים בכל יום שיש בו קצת נפש יתירה בסוד תפלין של אור אין אנו צריכין לאות תפלין של עור ובחול המועד מצד קצת נפש יתירה המתחדש באדם די זה לאות כאשר ביארנו לפנינו בספר מ"מ צריכין ביסום אבל אין המנהג כך והנח להם לישראל והמבין רמז מה שכתבנו בדעות התפלין ידע למה נתפשט בעולם לפי הסוד התפלין כדעת רש"י כאשר נמצא בקבר יחזקאל אשר התנבא חוצה לארץ והמשכיל יבין וידום. ורומז עוד לאור שנתגלה בבית ראשון ולא משם ולמעלה עד יערה עלינו רוח ממרום:
1