מעבר יבק, אמרי נעם מ״אMa'avar Yabbok, Imrei Noam 41
א׳על פי הדברים האלה חברתי והעלתי למעלה בחבורי זה איזה תפלות מיוחדים להתפלל על קברי עמנו ובהם רבים יחכמו לעורר זכות הקדושים אשר בארץ וכן במשנת שקלים פרק ב' אמרו מותר המת בונין לו נפש על קברו והגם דלא אפסיק הלכתא בהא כר' נתן מ"מ נראה כי נייחא אית למת מיהא בנפש ולאנשים דעלמא יהני להו להזכירם. ולבעל מעשים יועילו לו לזכות החיים ולרשום להם איזה מקום כבודו וגדול כח אדם גדול כי נסתפק לאבי"ה אם דינו כנשיא לענין טומאה דאמרי' בירושלמי דברכות ובנזיר פרק כהן גדול כד דמך רבי יודן נשיאה אכריז רבי ינאי אין כהונה היום כמו שאמרו בנשיא שלפי שהכל חייבין בכבודו עשאוהו כמת מצוה לכל והרמב"ם כתב בפרק ג' מהלכות מלכים כי לב הנשיא שהוא המלך הוא לב כל קהל ישראל ולכן הקפידה תורה על הסרת לבו הנה דבתר רישא גופא אזיל ולכן מציינין מקום לגוף שיוכל להתפלל אצל הראש כי גדולים צדיקים במיתתן וכל מין טומאה נדחית מהם ומהמונם ורבינו חיים כהן אמר אילו הייתי שם כשנפטר רבינו תם הייתי מתעסק בו והנה פסק מהרר"י קארו בסי' שמ"ח שהאבן שנותנין על הקבר נקרא צורך קבורה לבני משפחה הרגילים בה והם דברי הרא"ש בפרק נגמר הדין ופסק ג"כ הכי בתשובה כלל י"ג על כן ראוי והגון לבנים שיציינו מקום אביהם ויבנו לו נפש על קברו וזה יהיה בכלל גם כן מכבדם במותו וכדברי הרמב"ם ואם יהיה גברא רבא יעשו טובה להם ולאחרים עמם כי אחוזת רעיו ותלמידיו ויודעי שמו ילכו להשתטח על קבר אביהם כי ידוע ידעו כי בקבר הזה יש עצם אדם חשוב אשר יתעצם ברחמים על קוראי שמו ולמדה תורה את האדם שיהיה ותרן בתוך ביתו כדאמרו במדבר רבה בשפיכת יינו ושמנו ובקריעת כסותו כל שכן וכ"ש בדברים שיחלוצו ויזיינו וישזיבו ויניחו עצמות המתים ואפילו במקום שאין ההלכה רופפת בידינו מצינו בכמה מקומות מחשובי הפוסקים ראשונים וגם אחרונים שאמרו על איזה דברים שבאו מפורשים בגמרא ועתה מנהג העולם אינו כן ואמרו בהם פוק חזי מאי עמא דבר. וכתוב בהגהות מיימנית פרק י"ג מהלכות תפלה כי רשאין הגאונים לשנות מסדרי התפלות והקריאות ממה שכתוב במשנה ובגמרא וכן באבלות המתאבלים נהגו להקל כדכתבו הרמב"ן והרמב"ם הגם שבא מפורש בגמרא. והגהות מיימוניות בפרק ב' מהלכות אבל טרחו לתת טעם לזה באמרם כי לכבוד האבלים תקנוהו ושלכן יכולים למחול וכתב גאון על המעמדות והמושבות דאמרו בגמרא בדורותינו בטלו מנהגות אלו ואמר דכשאמרו במי שחוזר מאחורי המת לישב ז' פעמים לא אמרו אלא למי שהולך לבית הקברות ובחזרתו ובקרובים וביום ראשון ובמקום שנהגו וכבר העלינו על ספר טעם למנהגינו בישיבות במאמר ב'. ולרש"י לא ניחא ליה דטעם המושבות תהיה משום סלוק הרוחות אלא משום תשובה ולהזכיר שחיי האדם הבל וזהו הבל הבלים. והנה על פי הדברים הנז' כיון שהוא מנהג ותיקים שהוקבע נראה שכך הוא עקרו וסברו של דבר עתה לפי הזמן והמקום כדאמר אליהו לרבי נהוראי במדרש שוחר טוב ומנהג זה יש לסמוך עליו כי אינו מנהג הדיוט מאותם שכתבו התוספות שאין לסמוך עליהם כאשר הובא בהגהות מימוניות פרק ב' מהלכות שכנים ז"ל ומכאן יש ללמוד דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה. אלא הוא מנהג ותיקין דמבטל הלכה כדברי הירושל' דבבא מציעא והובא בהגהות מימוניות ריש פ' ט' מהל' שכירות ולו שומעין. ואפילו יהיה הנקבר שם יושב ומתעדן בשיבה טובה שהוא עדן הספיר העליונות מקום הזקנה כאשר הובטח אברהם בפסוק ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה כי צדיק כזה מעורר היחוד עליון והשעשוע בסוד טיולו בגן עדן כי הטיול מהצדיקים גורם השעשוע על ידי נקודת ציון אות ברית ששם סוד הככבים פירוש הנשמות הקדושות ובשפע הנשפע מהספירות הרצים יצאו דחופים והחצונים מתבטלים על ידי כח הגדולה והגבורה שמשם עולים לים או לאש ששם ביעור חמץ ולכן בביאת הנשמות באש ובמים וכן הגופים בטבילה ותענית אז תוציאנו לרויה לסוד המנוחה והנחלה כי ה' שמו יעלזו לפניו. וכתב הערוך ערך פרדס כי הוא מעין גן עדן שהיא גנוזה לצדיקים כן אותו מקום היא מקום בערבות שנשמות של צדיקים צרורות והביאו הגהות מיימוניות ה' יסודי תורה פרק ד'. והמלאכים המעלים כסאות הצדיקים לישיבה של מעלה הם חול הנעשים ממצותיו וזהו ויהללוה בשערים מעשיה אמנם הבחינות של הארות הקדושה שהיו סביב גוהרקיה דרבי חייא היו נעלמים מעין כל אדם כי גדולים היו מעשי חייא. ועיין בפירוש שהוא בהרמב"ם גדול בהלכות תשובה פרק ח' דברי הרמב"ן על מהות הגיהנם דף ל"ד ובדף ל"ה ע"א כלל דברי הרב בפירוש עולם הנשמות. ובע"ב באו דבריו במהות עולם הבא ואמר שהוא בגוף ונפש ואין בו לא אכילה ולא שתיה והקב"ה משביען מזיו שכינתו כמשה בארבעים יום שעמד בהר ואליהו ובפסוקים יביאו לבוש מלכות וגו' ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות רמז ענג הצדיקים בעולם הנשמות ובעולם הבא. אתה ה' עזרתני ונחמתני. רבון כל העולמים אתה הוא בטחוני ואתה הוא פטרוני יהיו נא אמרי פי לפניך לרצון שיעשו לדורות ויחקקו לדורות ויהיו קורין בהם והוגין בהם ונוטלין שכר עליהם ואגורה באהלך עולמים ופי ידבר חכמות ועיני יאירו במאור תורה ורגלי ירוצו לשמוע דברי עתיק יומייא אמן כן יהי רצון:
1